ועכשיו ברגש

את הגן שלי העברתי במערכת הממלכתית דתית, שבה (אם לא ידעתם) חנוכה הוא החג החשוב ביותר. חנוכה מספק לאומיות-לוחמת למי שרוצה, דתיות מתפרצת בנוסח בית-מקדשנו למי שצריך, ונרות צבעוניים למי שקצת מקנא בקריסמס. אני חושב שהתחלנו לשיר שירי חנוכה מחשוון בערך...

מגניב אותי לחשוב מה אורן יזכור מהגן שלו. הרבה גנים כאן אומרים "בלי חגים" כדי להמנע מכל בעיה או רגש קשה, אבל הגננת הראשית בגן של אורן היא פשוט מגניבה מדי. יש הסכמה כללית שהיא יוצאת דופן: משלבת טכניקות של חינוך ולדורף ו-Unschooling בתוך המערכת באופן חתרני ממש, ותמיד שמחה לחגוג את כל החגים האפשריים. אז הגן חגג את חנוכה. כלומר הקירות מכוסים בחנוכיות שהילדים עשו ובסביבונים שהילדים קישטו, וכל יום (!) הגן עשה הדלקת נרות. פעמיים בשבוע היו גם סופגניות (שהביאה אחת האמהות הישראליות) ולטאקעס (שאותם הגננת הפולניה קנתה בג'ואיש בייקרי המקומי).

החצי השני הוא כמובן שחוגגים את כל החגים. עכשיו, לי זה לא מפריע, להיפך זה משמח אותי מאוד. הילד שלי מכור לסנטה, חזר עם טיקה במצח בדיוואלי, ועוד ארסנל של חגים שמעולם לא שמעתי עליהם. אולי תצא לו מזה קצת גמישות במחשבה. 

***

ולסיום סיומת - ילד דו לשוני (נו, בערך), מרגיש צורך לתרגם את ארועי החג. ילד אחד, נדב, מדבר עברית מעולה, אבל לא אנגלית. ילד אחר, טום, מדבר מעורבב כמוהו. אורן חוזר מהגן ומסביר לי שהנר לשמש צריך להיות צהוב. מתעקש. מסתבר שהוא תרגם שמש ל "sun", ובהגיון שלו החליט שהצבע המתאים יהיה צהוב או כתום. יותר קל למצוא נר צהוב מאשר להסביר לילד שמדובר בשתי מילים שונות. נתמודד עם זה בשנה הבאה ...