השבוע שלפני היומולדת עבר עלי, בחולי וכאבים. לא ככה תכננתי: היו לי כמה תוכניות לשבוע הזה. ובכל זאת, רובו עבר עלי במיטה. אחרי שתי יממות שבהן פשוט ישנתי רצוף (החום הפיל אותי) מצאתי את עצמי ער באישון לילה, רעב ולא יכול לאכול (אני עדיין לא ממש אוכל) - יושב על האסלה בשרותים ומנסה לא להעיר אף אחד. אז קראתי. קראתי את הבלוג של נעמה מההתחלה (בדילוגים - אני עובר רק על האוכל, אבל זה ממילא הרוב). אחר כך קראתי ספר על ההיסטוריה של קוריאה שהיה במקרה באיזור. אחר כך נזכרתי שיש לי שיעור ביום שישי, וקראתי את הבהגאוואד גיטה. רועד מחום, יש משהו מאוד מנחם בגיטה. יש גם משהו מאוד מנחם בפוסטים על אוכל.
עכשיו אני שוב בסדר (פחות או יותר). ביום שבת אולי נלך כולנו לחגוג בדיינר חמוד ולא רחוק, שיש לו גישה חיובית לילדים (והרבה צעצועים). אני גם זוכר שיש להם ארוחת בוקר אמריקאית כל היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
