קרכאן בזמן האחרון, באופן מאוד לא וונקובראי, למרות שאם אני משווה לשאר צפון אמריקה מצבנו מצויין כנראה. ובכל זאת, הרבה לילות הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס (מינוס עשר מעלות!). היום הטמפרטורות עלו מעל לאפס, ואנחנו יצאנו קצת החוצה לקפה מפונפן, לפני שהשמש תעלם והגשם יחזור. בבית הקפה כמובן רוב השיחות נסובות כל מזג האויר - והשאר על סוצ'י.
ואגב סוצ'י, ראיתי שתי דקות מהפתיחה (אין לי סבלנות לשטויות) אבל שמתי לב שהמצלמה התעכבה שניה על יציע האח"מים. אני כמובן לא מזהה אף אחד, וכולם נראו אוליגרכים, אבל חשבתי לעצמי על האוסף המפוקפק של האנשים שיושב שם והגעתי למסקנה שזה בטח המקום הכי בטוח עלי אדמות כרגע.
בדרך חזרה מצאתי מלפפונים קטנטנים, שכנראה נולדו בחממה, אבל הם כל כך שימחו אותי שמיד קניתי קילו כדי לעשות חמוצים אמיתיים.
***
אני מבלה את הימים שלי בריצה בלתי פוסקת בין משימות הבית למשימות הלימודים. בעצם, אני מבלה כל כך הרבה זמן במשימות קטנות, שאין לי ממש זמן לעשות שום דבר כמו שצריך. השלב שבו אני נמצא, קריאה אינטנסיבית (יש לי רשימה של בערך מאה ספרים ומאמרים שאני צריך לסיים ולזכור) לא מפיקה תוצר שאפשר לראות, ולכן למראית עין כלום לא קורה. ובכל זאת, קריאה אקדמית היא משימה תובענית, במיוחד של טקסים מופשטים במדעי הרוח.
בלילות לעומת זאת אנחנו ערים. ליובל יצאה שן ראשונה, ונראה ששניה בדרך, אז הוא ממש מעיר אותנו כל שניה. יש לו גם ראות בריאות, ולכן שלושתנו בסוף מתעוררים. אני פחות עייף ממה שהיה עם אורן, אבל בכל זאת העייפות גורמת לי לעשות דברים מטופשים.
***
אני כמעט ולא מדבר כבר עם ישראלים. היתה לי כאן מכרה שאיתה הייתי נפגש לקפה זריז פעם בשבוע - בין השעור שהיא מלמדת לשיעור שלי. היא עברה רחוק מאוד ויצאה לחופשת לידה, ולי אין עם מי לדבר. לא היינו ממש מדברים על כלום, ילדים, מנשאים וטכניקות להכנת חמוצים, ובכל זאת חסר לי לדבר עם מישהו בעברית. האנגלית שלי נהדרת, ואני מדבר אנגלית מגיל שמונה בערך, אבל לעולם לא תהיה שפה שתוכל להחליף את העברית. זה גורם לי לחשוב על סבתא שלי, עם ההשכלה המושלמת שלה, הכתב הרהוט והקליגרפי שלה, שלעולם נתפשה בסביבה דרך המסננת של המבטא (ההונגרי), האותיות המגושמות בעברית, ושגיאות הכתיב.
פעם בארוחה משפחתית, מי שהיום היא אשתו לשעבר של הדוד שלי עלבה בה: היא רמזה שהיא סנילית, והניחה שהזקנה הסנילית לא תבין את הרמיזה בכל מקרה. סבתא שלי ענתה בתמורה עלבון בלטינית (שרק אני מבין כמובן). זה עבר בתור מלמולים של זקנה שלא כל כך בסדר בראש, אבל אותי זה הצחיק. גם אותה כנראה.
***
עכשיו סתם בא לי לעשות כרוב כבוש. זה מוזר ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
