ועכשיו ברגש

בסוף השבוע חלמתי על ברנדי. לאנשים אחרים מקבלים בחלום אולי התגלויות או עיבוד רב-משמעות של ארועי היום-יום, אבל אני חלמתי על ברנדי. חלמתי למעשה שאני צף בברנדי, כולי מוקף בנוזל חום-אדמדם (מיד יתחילו להציע לי אנליזה). קמתי מאושר, וגמלה בליבי החלטה: היום מזקקים. קמתי ועשיתי מעשה- הלכתי לדניאל לקחת את סיר הלחץ הגדול שמשמש אותו לזיקוק, והרכבתי את הקונסטרוקציה הביתית, המסוכנת והלא-חוקים שאנחנו מכנים pot still. בכניסה לבית שלי עומד מיכל גדול עם 2 גלונים של מיץ תפוחים שהותססו עד לקצה גבול היכולת של השמרים (בערך 16 אחוזים).

כל העסק הזה ביעבע על הכיריים משעות הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות. המטבח היה מחוץ לתחום לכולם בערך, וכל החלונות פתוחים כדי לאורר כמה שאפשר את אדי האלכוהול שבאויר. הטיפות נופלות לצנצנת קטנה (mason jar כמובן) ומשם לסינון קצר דרך פילטר קפה, רק כדי לשפר מעט את המראה. אחר כך לצנצנות גדולות יותר, עם שבבים של חביות בורבון אמיתיות - במקום לשים את הברנדי בחבית, אני שם את החבית בתוך הברנדי. הצנצנות יישבו לשבוע בערך, ואז יתחילו טעימות כדי לאזן את כמות העץ, ולדעת מתי להוציא אותו, ואחר כך בצנצנת לעוד חודש כדי שהטעם יתאזן. השארתי לי צנצנת קטנה עם moonshine כמו שהוא. צילמתי בשבילכם את כל התהליך. 

החוקיות של התהליך כולו מוטלת בספק. מבחינה חוקית מותר לי לזקק חומר ניקוי כמובן, ולכן אני שותה עכשיו באופן רשמי חומר ניקוי בריח ברנדי. תשתו, שלא תתיבשו.