ועכשיו ברגש

לא כתבתי הרבה זמן. העומס המתמיד של קריאה וכתיבה מתיש אותי. גם העומס הרגשי של החדשות שמגיעות חדשות לבקרים משאיר אצלי את התחושה שאין על מה לכתוב. אז הפתרון שלי הוא פיסות טקסט קצרצרות, במקום כתיבה של ממש. 

*** 

אמא היתה כאן. אפילו עזרה, למרות שבטח היה לה וגם ולנו לא קל. ובכל זאת, סיימתי, שתי בחינות והשלישית בדרך, וזאת היתה מטרת הארוע. היא מזדקנת אמא שלי, וזה מוזר לראות. דלקת הפרקים שלה לא עוזרת. לפחות בחודשיים (!) ביקור שלה כאן, דאגנו שהיא תחזור לעמוד על הרגליים ותפטר מהכאבים כמעט לגמרי. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים...

***

ומה העניין הזה עם הכלים? כל מי שמגיע מהארץ חושב שהעזרה שאנחנו צריכים זה לשטוף כלים. יש מדיח. מדיח! חוץ מזה, ערימה של כלים בכיור עוד לא הרגה אף אחד. 

*** 

אורן מדבר קצת יותר עברית. זה חמוד ומצחיק ומלא שגיאות של עולה חדש. האנגלית שלו, לעומת זאת, מעוררת קנאה. הוא יודע להשתמש נכון בדברים כמו "would have", שאני בטח למדתי רק בתיכון. לא רחוק היום שהוא יתקן אותי. 

***

וגם סיימנו את הטיפול אצל המרפאה בעיסוק לעת עתה. רציתי לכתוב על זה ואין בי כוח. זה צריך לשקוע. יצא שבמשך שנה נפגשתי מדי יום רביעי עם חבד"ניקית, בת גילי, עם שמונה ילדים ואנרגיה של ילד בן ארבע. אני קצת אתגעגע אליה. חלק מהבעיות פתרנו, וחלק לא. יש לה, לרייצ'ל, הבנה כללית שפותרים רק בעיות שאי אפשר לעקוף בשום צורה אחרת. עושה רושם שהיא צודקת, כי חלק מהבעיות נפתרות עם הגיל, ובכל מקרה אין טעם להתיש את המערכת. 

***

וגם יש לי רכב. כתבתי על זה? קנינו טויוטה, 99 או משהו כזה, בגרושים. היא מתוחזקת יפה: הבעלים הקודם היה מדנמרק, וטביעת האצבע שלו ניכרת. הוא אפילו השאיר לנו מחברת בכתב יד שבה מתועדת כל הוספת שמן ומילוי אויר בגלגלים. עכשיו כשיש לנו רכב, אנחנו מגשימים את החלום הגדול ונוסעים לבריכה פעם בשבוע. לקמפינג עוד לא היה לנו העוז לצאת. 

*** 

ומה עכשיו? נשאר לי מבחן אחד לגמור. לכתוב מאמר ואז להציג אותו בכנס בקוריאה. לחזור ולהבחן על כל המבחנים שלי בעל-פה, ואז להגיש את הצעת המחקר שלי. עושה רושם שמדובר בקיץ עסוק מאוד. 

*** 

מזג האויר הגיע השבוע לשלושים מעלות. אל תצחקו - הדירה שלי יודעת לחמם, לא לקרר. החלונות לא ממש נפתחים (רק חריץ), וגג רעפים דואג לחמם את החלל ולשמור על החום בפנים. אפילו הרדיאטורים עוד עובדים, וצריך לכוון את הטרמוסטט שלהם למינימום כדי לא לבשל את כולנו. החדשות הטובות - אפשר התפיח לחם כמו שצריך.

***

כדי להשאיר את כולם עם טעם של עוד, מצורף הנסיון האחרון שלי ברוטב טבסקו אמיתי מתוצרת בית. הפלפלים מותססים במשך שבועיים, ואז נרקחים לטבסקו אמיתי שיושב להתישן. פוסט נפרד (ומפורט) עם תום הניסויים.