ועכשיו ברגש

בשיעור על הספרות והשירה ההודית. יש סטודנטית אחת שיושבת בדיוק מולי, והיא כל כך יפה ונראית בדיוק כמו שנראתה אהובה אחת לפני המון שנים, למרות שאני חושב שהדמיון מעצים את מה שההיה באמת, ומי שיושבת מולי יפה הרבה יותר. אחר כך היא שואלת משהוא ואני בקושי זוכר לענות. 

המחשבה מצחיקה אותי, כי אנחנו מדברים (בשיעור) על אותם הדברים ממש.