ועכשיו ברגש עכשיו, כאשר החיים שלי משתנים כל כך מהר, החלטתי לתעד, כדי לזכור. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2016
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
| 1/2016
ארבע אפיזודות מהביקור האחרון ארבע אפיזודות מהביקור האחרון, במקום לנסות לסכם את כולו.
***
ערב. פנים. בית הגיסים הדתיים בי-ם. סה"כ חמישה ילדים, שתי סבתות וגם שני אורחים (דתיים, שמתחפפים מהר). אנחנו נשאלים מה השתנה (בארץ) מאז שעזבנו. עונים בכנות ומיד מקבלים תשובה "לא נכון - רק נדמה לכם, בגלל שלא הייתם כאן מזמן". אנחנו שותקים. סבתא שלי היתה אומרת שכשאתה מנסה ללמד חזיר לשיר זה מבזבז לך את הזמן ומעצבן את החזיר. אחר כך עושים הבדלה. הקטן מנסה לכבות את הנר ולשיר Happy birthday to you.
***
בוקר, חוץ. תל אביב. נהג המונית שואל מאיפה הגענו. למה נראה לך שהגענו? כי אתם בקצר, ואני עומד כאן רועד מקור עם מעיל וכובע צמר. את מעבר החציה חולפים קבוצות קבוצות. הנהג מסביר שהם הגיעו במסגרת פרויקט "עלה" (?) ומראים להם את הארץ לפני שמגייסים אותם. אחר כך אנחנו נתקלים בהם שוב בשוק הכרמל, והבן אומר תראה, גם כאן כולם מדברים אנגלית. אחר כך אנחנו הולכים לאכול בורקס "אמיתי" קומפלט.
***
בוקר, חוץ. קרית ים. טיול הבוקר הסתיים בחוף. יום שבת וכולם יצאו לצעוד על החוף. הקטן משיל את בגדיו ונכנס למים. 20 מעלות בחוץ ושמשי, שזה יוני-יולי במונחים של ונקובר. זוגתי נכנסת אחריו. בין המשוגעים האחרים כמה גולשים וכמה רוסים מבוגרים שבאים להחמיא לי (ברוסית. בטח שברוסית). אומרים לי משהו שאני לא מבין שמסתיים בטפיחה על הגב. הילד מרוצה עד הגג.
***
ערב, חוץ. פסאז' קטן. חנות תבלינים. הבעלים הם אח ואחות, אתיופיים. אני מבקש בהרט לעמבה (כל התיק שלי מריח מעמבה עכשיו). בזמן ההמתנה מביט במדפים ומנסה לקלוט בעין אם יש משהו שאני לא מכיר. יש תבלין אתיופי בשם "זקקבה" (?). אני שואל בנימוס מה זה. המוכרת מצחקקת במבוכה ואומרת לי "זה לא בשבילך". אני מנסה שוב ומתיאש. זאת הפעם הראשונה שאני מקבל תשובה כזאת, ויש לי בעברי כל מני התמקחויות בשווקים בכל מדינה באסיה כמעט. אם מישהו מהקוראות יודעת מה זה זקקבה, ממה הוא מורכב ומה עושים איתו, אני אשמח. תודה.
***
והיו גם שלושה ביקורים בבתי קברות, שניים בקיבוץ ועוד שניים (הזויים) בגבעת עדה אצל אחי. נפנפנו את כל הקרובים האחרים, ואני פספסתי את כל החברים שלי. דרוש ביקור נוסף. עוד היה הרבה חומוס (בדיקה רוחבית), קצת מכל השאר, ונסיון אחד לפנקייק קוריאני שלא הרשים אף אחד למרות שלטעמי מדובר בהברקה. אחר כך היתה טיסה סיוטית חזרה לקנדה. שתדעו שיש בהיתרו חדר משפחה שזו בעצם משחקיה קטנה שבה אפשר לשרוץ בשקט ולתת לילדים לרוץ.
| |
| |