הייתי אמורה לשרת במשטרה כחולה, בסוף אני בכלל ביחידת בתי הדין בתור רשמת משפטית.
כמו שכתבתי בסטטוס בפייסבוק: הייתי אמורה להיות במשטרה והגעתי לבית משפט. אירוני
אלינה הגיבה לי: תזהרי לא להגיע ככה לכלא בטעות.
בוריה יורד עליי ועל אילנה שאנחנו צעירות [מבחינה צבאית], למרות שהוא עצמו עדיין לא התגייס בכלל.
בוריה [מריח אותי]: איייכ, ריח של בקו"ם.
אני [מריחה אותו]: אייייכ, אין ריח בכלל.
בסופ"ש נסעתי לחיפה, לבקר את חברי הסטודנט במעונות הדלים שלו.
האמת? אהבתי. הרגשתי קצת כמו בצימר.
כזה שאת מצטופפת עם חבר שלך על מיטת יחיד, חוצה את המסדרון כדי ללכת לשירותים ומתקלחת בבניין אחר כי זה מעונות של בנים,
אבל נהנית מכל רגע כי וואלה, יש איזשהו קסם גם בחיים כאלה. במיוחד כי זה זמני. LOL
~אנטון מספר לי על הצחוקים שהיו להם בשיעורי חדו"א~
אני: מותק, זה בדיחות של טכניונים. אף אחד חוץ מכם לא מבין את זה.
~מסתכלים על האורות של חיפה בלילה~
אנטון: ואי תגידי, למה בצד האורות נגמרים ויש מעין חור שחור כזה? כאילו אין שם כלום?
אני: הממ לא יודעת.
~בוהים וחושבים על זה במשך דקות ארוכות~
אנטון: אוי, זה הים!
~מרגישים דפוקים~
אני: שמע אני חיילת, אני לא חייבת להיות חכמה, אבל אתה...אתה סטודנט בטכניון! אתה צריך להתבייש!
מיום הולדת 18 של דיאנה