אז.... באים לפה הרבה?
לא צריך לענות, אני יודעת שלא ממש.
טוב, אז בשעה טובה [האמנם?] התחלתי קורס של רשמות משפטיות בצריפין.
הקורס נמשך 6 שבועות, אבל את השבוע האחרון אפשר כבר לא להחשיב כי זה סיפוחים, מבחנים וטקס סיום.
תהיה גם שבת שאני אסגור ולא בא לי. במיוחד אם יהיו שמירות.
תכלס התנאים סבבה לגמרי, לא קשה פיזית, ישנים מספיק.
הבעיה היחידה שלי היא הגעגועים הביתה, למשפחה, לחברים ולאנטושה.
זה באמת הדבר העיקרי וכמעט היחיד שמתסכל אותי שם.
הכי חשוב זה שהזמן עובר מהר [ברור, כשמקלידים 824872 שעות ביום זה חייב להיות ככה].
אפילו לא הרגיש לי כמו יום שישי היום בבוקר, אלא יותר לכיוון של אמצע שבוע.
מקווה שזה גם יימשך ככה ושהקורס יעבור סופר דופר מהר ואני אתחיל את השירות שלי
[יומיות שליטהההה#!!%$].
עוד לא יצא לי להכיר לגמרי את כל הבנות, אבל אלה שכן הן אחלה.
אני גם מוצאת את עצמי נקרעת מצחוק לעתים קרובות [כשנופלת למישהי הכומתה לאסלה בלתי אפשרי להתאפק. תאמינו לי].
שעה אחרי שחזרתי התחיל לרדת באשדוד-לנד גשם, ככה שהתוכניות להערב יכללו כנראה בעיקר בילוי ביתי.
יום ראשון חזרה לקורס.
זה קיפוד-צעצוע-המחמד שלי ושל אנטון. הוא סוטה מין וקראנו לו טראח טראח,
שבתגרום חופשי מרוסית לאנגלית זה hump hump.
וכן, אנחנו משועממים.
אני יודעת שהבנדנה לא תואמת לצבע של הבגדים. שוש.
שיהיה לכולם אחלה סופ"ש! תנצלו כל רגע!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.