עוד שבוע של קורס עבר לו. עכשיו סיימתי חצי.
שבוע הבא סוגרת שבת.
חלקינו עדיין חיות באשליה שאולי לא נסגור וישחררו אותנו. הלוואי.
בקורס הולך טוב, אני מרגישה התקדמות,
אבל אין מה לעשות, אין כמו הבית.
~מדברות על הוצאת חופשת מחלה~
נטלי: איך מוציאים את הזין הזה?
אני: גימל, לא זין.
אני סוג-של-צוחקת-על-משהו: טססס
נוי: מה טסס? מה את, פחית?
כל דבר שאנחנו שואלת את המדריכות הן אומרות עליו שהוא "לא רלוונטי כרגע"
אז הצעתי שעל חולצת סוף הקורס יהיה כתוב:
"רצינו לכתוב פה משהו אבל אמרו לנו שזה לא רלוונטי"
פלורינה: למה אין לנו מקרר קטן בחדר?
אני: כי אז היה לנו עוד משהו לנקות במסדר בכל בוקר...
וכמו ששמתם לב, כן, החיים שלי סובבים סביב הצבא בזמן האחרון.
אבל ככה זה כשאני בבית קצת פחות מ48 שעות בשבוע.
אני מקווה שאחרי הקורס זה ישתנה ואני אחזור להיות מישהי בעלת חיים פרטיים [מינימליים. לפחות. בבקשה?]

שבוע טוב