מה זה הגשם והחום המחניקים האלה?
אני מדלגת לי כל היום בין טיפות הגשם עם שרוולים מקופלים ומתה מחום!
אולי סוף העולם באמת מתקרב בצעדי ענק.
אי אפשר להגיד שזה היה אחד החופשים הטובים.
בתחילתו חליתי, אחרי זה אנטון חלה, ואז היה לי משעמם ואז רבנו ואז רבנו עוד קצת, ואז השלמנו אבל רבנו עוד כמה פעמים,
השלמנו ועכשיו החופש עומד להיגמר.
טוב, השורות האחרונות נשמעות הרבה יותר עגומות מאיך שהן היו במציאות.
עוברת עלינו תקופה לא קלה, כל הלחצים והאמוציות של הזמן האחרון [8 החודשים האחרונים?]
עולים ואיכשהו אנחנו מוצאים את עצמינו מתמודדים עם הכל בבת אחת.
זה לא שהקשר שלנו בסכנת קריסה, חס וחלילה, אבל כמו לכל זוג יש לנו בעיות שצריך לעבוד עליהן,
זה לא כל כך פשוט כשרוב היום הוא חורש ללימודים ואז כשאנחנו נפגשים, אז זה לזמן קצר וצריך להספיק מאה ואחד דברים.
כל הדברים האלה מפריעים בגלל שאנחנו כל כך רוצים להיות ביחד, אבל אנחנו מתראים כל כך מעט שאין לנו זמן באמת לשבת ולפתור את זה.
אבל עכשיו הכל בסדר. אנחנו עובדים על זה.
אני לא נוטה לכתוב דברים כל כך אישיים בבלוג, אבל הוא אמור לשמש כמאין מקום שבו אפשר לפרוק רגשות, לא?
אז הגיע הזמן לנצל אותו כהלכה.
ההורים לא מפסיקים לחפור על לימודים. זה התחיל בכיתה ז', וזה היה פשוט גל מתמשך שלא נפסק עד היום,
כשאני בצבא [ועוד נשאר לי זמן מכובד לשרת], אבל זה לא כל כך מפריע להם, מסתבר.
פעם אני צריכה להיות עורכת דין ופעם רואת חשבון, אז אני צריכה להיות רוקחת ואז רופאת שיניים,
יום אחד אני צריכה לחשוב ברצינות על לימודי מחשב ויום אחר אולי כדאי לי לשקול בכלל הנדסה כלשהי.
וככה זה כבר 6 שנים.
ופתאום אבא שלי אומר למה שאני לא אעשה תואר כפול?
שאלה כל כך פשוטה ותמימה שנשמעה לי באותו הרגע כמו "למה שלא תעשי צניחה חופשית בלי מצנח?"
אחרי התגובה הראשונה שלי שהייתה כדור דמיוני בראשי הענק, שאלתי אותו בתגובה אם הוא רוצה נכבדים בעשורים הקרובים.
ואז פתאום הם אומרים למה שאני לא אעשה עוד מקצוע של 5 יחידת בצורה אקסטרנית [חהחהחהחהחהחה ~מוות],
ואולי יש מקצוע שממש כדאי לי ללכת אליו ולשפר בשבילו את הפסיכומטרי [חהחהחהחהחה ~מתה שוב ומגיעה לכל שבעת מדורי הגיהנום בבת אחת~].
הייתי אומרת שמישהו קצת חי בסרט.
הבהרתי להם יפה מאוד שעם כל הקקה הזה סיימתי. סיימתי בית ספר וסיימתי פסיכומטרי ואני לא מתכוונת להסתכל לכיוון הזה שוב.
הם מתישים אותי ~אנחה~
חזרנו מההדממה לשלושה ימים, והתעייפתי כאילו לא ישנתי שבועיים.
אני לא יודעת אם זה בגלל שבקושי ישנתי בלילות, אם זה גלל כל מיני דברים קטנים שמציקים לי
או כי ההורמונים שלי גועשים לקראת הזמן הכי נפלא בחודש בחייה של כל אישה.
בכל מקרה זה כיף לא נורמלי. ווווווהו.
היי, היינו בסינמה סיטי.
אנטושה נבהל קצת ממשהו חהחה.
מחר תורנות שישי בקריה [="קמתי, ראיתי, יאללה הלכתי], ואחרי זה ממשיכה ישירות לחיפה.
שבוע הבא דוד שלי מגיע מאוקראינה, וכשחשבתי על זה לעומק קלטתי שלא ראיתי אותו 5 שנים.
משהו חשוב ביותר לפני הסיום
קרדיט לאילנה
סופ"ש נעים לכולם!