אני יורדת על ירדן על זה שהיא פרידג'ית
~קצינה אחת מהיחידה שלנו עוברת לידינו עם נשק~
ירדן: למה היא מזוינת?
אני: אני חושבת שהשאלה האמיתית היא- למה את לא?
אני יורדת על הגובה של ירדן
ירדן: ראיתי פעם סוס בגובה שלי!
אני: פוני?
חן: אוף אני רוצה עבודה פשוטה עם כסף מהיר
אני: אני חושבת שכבר דיברנו על זה פעם...
חן: לא יוליה, אני לא אהיה זונה
ירדן: אכלתי קורנפלקס עם חלב אורז.
חן: מה? איך מכינים חלב אורז?
אני: חולבים סיני.
הסברתי להדר שלאנטון לוקח זמן ללמוד את השמות של החברות שלי [בגלל זה מהבסיס הוא יודע רק על ירדן]:
אל תדאגי, הוא יכיר אתכן אחת אחת, פרה פרה.
נתחיל בקצת טו מאץ' אינפורמיישן: יצא לי חצ'קון ענק באמצע המצח, שכן, ניסיתי לפוצץ אבל הוא פשוט דימם ונשאר במקום.
[בתאבון]
Anyway, חזרתי מהקלדה בדיון ממש חופר במשך משהו כמו 3 וחצי שעות.
אני לירדן [על גווית החצ'קון שלי]: תראי, התפוצץ לי המוח ונזל החוצה :D
עשיתי ספירת מלאי וגיליתי שמאז שהתגייסתי קראתי 9 ספרים [כרגע אני לקראת סיום הספר העשירי],
פלוס, יש לי עוד 4 ספרים חדשים בבית שמחכים שאני אתביית עליהם.
הייתי בטוחה שבמהלך השירות החורים בהשכלה יגדלו והאייקיו ירד עד שיפגע במספר שהוא הפרופיל הרפואי שלי.
הפלא והפלא, זה לא קרה, כי מסתבר שכשחוזרים הביתה מהצבא לא באמת יש מה לעשות
[אלא אם כן עושים נסיעות אשדוד-חיפה כפעמיים בחודש בסופי שבוע, כמוני J],
אז מעולה לנצל את הזמן הזה לקריאה.
מאז הגיוס קראתי את צופן דה וינצ'י, מלכים ג, קתרין מארגון, אלף שמשות זוהרות, ירושת בולין, השוטה מחצר המלוכה,
הקתדרלה ליד הים, לאכול להתפלל לאהוב, וההסכם
כרגע אני עומדת לסיים את "פרש הברונזה", ועל המדף מחכים לי 2 ספרי ההמשך שלו ["טטיאנה ואלכסנדר" ו"גן הקיץ"],
בנוסף יש לי את ההמשך של "לאכול להתפלל לאהוב", שנקרא "להתחתן".
מעניין יהיה לעשות את ספירת המלאי כשאשתחרר.
אבל יש זמן.
יש תמונות מיום העצמאות, אבל אילנה מסרבת ומתעצלת להעלות אותן.