אני אפתח
בהצהרה שאולי תהפוך את שמי לMrs.
Obvious
[ואז אולי לא אזכה לתגובות של "...?"
כשאנשים שומעים
לראשונה את שם המשפחה שלי], מוכנים?
אוקיי -
פאקינג קר!!!
שלום, מזג
אוויר? כן?... מה נסגר?!
סוף פברואר!
מרץ = אביב! למה האצבעות שלי, האף שלי וכל איבר בולט אחר [...מזל שאני לא גבר...]
על סף נשירה?!
אני שמה טייץ
מתחת למדים כמו סתומה, וגם ככה זה מציק לדחוף את החולצות למכנסיים אחרי שמסיימים
בילוי בשירותים,
עכשיו זה
חולצה => לטייץ חולצת א => למכנס, הכנס אוויר, סגור חגורה, אל תוציא אוויר
עד הפעם הבאה כי הקונסטרוקציה הזאת עלולה להתמוטט.
וגם הגשם
המעצבן הזה שמתחיל לרדת בדיוק ב10 מ' בין תחנת האוטובוס לבית שלי,
בעוד אני
חוצה את הכביש, נאבקת בגשם שנוטף באלכסון ופוגע לי ישר בפרצוף לבין מטריה סוררת
שמתקפלת מהרוח ורק מקשה על הסיטואציה.
ואז אני
חוזרת הביתה, רטובה עד העצם, מתנשפת וממורמרת, וסבתא שלי ת את פניי בשאלה
"מה? יורד גשם?"
....
בדיחות על
הגובה הקטן של ירדן ♥
אני: שים לב
שלבנים תמיד חם. הבנות יהיו במעילים וירעדו, אבל הבנים ילכו לך בסבבה עם שרוולים
מקופלים ויגידו שחם להם.
ניר: גם ירדן
הייתה עושה ככה.
אני: זה בגלל
שהיא קרובה יותר לליבת כדור הארץ...
ניר מספר
לבנות החדשות על נטיעות בט"ו בשבט: שנה שעברה שתלנו את ירדן...
אני: היא לא
גדלה...
הייתי ביום פתוח
באוניברסיטת בן גוריון. האמת היא שכבר נרשמתי בסוף ינואר, עם פתיחת ההרשמה [הורים רוסים,
אין מה לעשות
],
אז זה לא שבאמת
הייתי צריכה שישכנעו אותי במשהו, אבל היה נחמד להעיף מבט במקום שבו [אם הכל ילך כשורה]
אני הולכת לגור
ולבלות חלק ניכר מהחיים שלי ב4 השנים הקרובות.
Growing up? Here
I come!
שבוע הבא אנטושה
מסיים את תקופת הבחינות שלו וסוף סוף נבלה הרבה ימים ביחד. לא יכולה לחכות.
~חצי שנה לאזרחות!
ווהו~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.