השבוע הודיעו לי שהתקבלתי לשנת הלימודים הקרובה!
בהתחלה הייתה קצת בעיה עם זה, וכבר הייתי בטוחה שזה לא יקרה, עד שביום שלישי קיבלתי פתאום טלפון ולא ידעתי איך לעכל את זה.
ככה שהחל מה21/10/12 אני מתחילה תואר ברוקחות באוניברסיטת בן גוריון.
אילנצ'קה שלי גם מתחילה ללמוד השנה (סיעוד) באותו מקום, ככה שאני והיא לא נפרד לעולם. מוהחהחהח.
זה מצחיק, אנחנו ביחד מגן חובה. למדנו ביחד ביסודי, בחטיבה ובתיכון (כיתות ב' עד ט' באותה כיתה) ואפילו התגייסנו באותו יום
(רק שהיא כבר השתחררה ואילו אני מכרתי את החופש שלי בתמורה למשכורת קבע וחוגר צהוב).
עכשיו אנחנו מתחילות ביחד שלב חדש וקשה לא פחות. הפעם בבאר שבע (ולא בטירונות 01 בבט"ר ניצנים, גוועלד).
חיי הקבע אינם פשוטים. יש ימים שני בקושי עושה משהו חוץ מלשבת על כסא (ואפילו לא כזה שנמצא ליד מחשב,
פשוט הכיסא שמחזיק את הדלת, שלרוב אנחנו שמות עליו את התיקים או דברים לא כל כך נחוצים אחרים, כמוני),
ויש ימים שלא נותנים לי לנשום ועצם הפז"ם כואבת במלוא העוצמה. 13 יום לגזירת החוגר.
(התמונה הזו נוראית כמעט כמו זו שמופיעה ברישיון שלי).
תכלס נשאר לי אשכרה להגיע לימי עבודה בבסיס רק 5 פעמים נוספות. אני מקווה שבזמן הזה לא יגרמו לי לשנוא את עצם קיומי.
אוסף תמונות אקסקלוסיביות:
אני בפוזת שופט
לא מאכילים אותנו בקריה
מבזים את בית הדין (טוב לא באמת, מתרגלים וחופפים את הדור החדש!)
אני די בטוחה שהוא תכנן לדחוף את המרשמלו הזה לאף שלי.
סופ"ש מקסים, אנטון ועוד שמות רוסיים.