אני ובייב חזרנו מ7 ימים באיטליה והיה פשוט מדהים.
אני לא אכנס עכשיו לחפירה ארוכה ונוספת (שאני די בטוחה שעשיתי מתישהו בבלוג הזה או הקודם) על למה שם עדיף על כאן,
אז בואו נסתכם בזה שהנסיעה הוכיחה לי את אמיתות הדבר. פעם נוספת.
מאז שחזרנו היו בעיקר חגים ולא באמת נפל לי האסימון שזהו, אני משוחררת, אין יותר צה"ל ושאני מתחילה תקופה חדשה.
אני מרגישה במעין הדממה ממש ארוכה, פשוט בגלל שכולם גם ככה בבית ולא בעבודה/צבא/לימודים אז זה לא מרגיש לי שונה בצורה משמעותית.
ולמרות שהספקתי רק להתקרב לריח החופש מבלי להסניף אותו באמת, מחר אני נאלצת ללבוש את הbig girl pants שלי (מטאפורית, כל המכנסיים לפני הדיאטה הושמדו או נתרמו) ומתחילה קורס הכנה באוניברסיטה.
שנת הלימודים עצמה מתחילה ב21, אבל הלימודים שלי מתחילים ממחר ועד ההתחלה "הרשמית" של השנה.
בעוד שבוע אני גם עוברת למעונות. יהיה מעניין.
אני אמנם אדם שרגיל לפרטיות (בת יחידה, ההורים בעבודה עד הערב, סבא וסבתא פולשים לעתים די רחוקות לחלק שלנו של הדירה), אבל אני חושבת שזאת תהיה חוויה.
יצא לי טוב שאיפלו שבשנה א אני לא אהיה לבד בחדר, שותפתי לחדר תהיה אילנצ'קה, שבמידה ותעשה לי משהו- אני יודעת איפה היא גרה
התכנון שלי הוא שהסידור הזה הוא לשנתיים. בתקווה החבר הסופר חכם שלי יסיים את הלימודים שלו בעוד שנתיים בטכניון ויוכל לנדוד אליי דרומה לבאר שבע ולהתחיל לעבוד על הקמת משק בית בישראל
(בנתיים בישראל, אח"כ נראה).
אניוואי, את הזמן החופשי הקצר שהיה לי ניצלתי בעיקר ללישון עד מאוחר (מצד שני, אולי זה תסמינים ראשונים של דיכאון, מי יודע),
והספקתי להשלים את הפער הטלויזיוני שהעיק עליי- ראית את כל הפרקים של the borgias אונליין והתאהבתי שם בערך בכולם.
הייתה לי גם שתיית שחרור מיד אחרי יום כיפור וכולם היו מקסימים וחמודים והכינו לי סרטון שחרור, יש לי אותו כקובץ אבל אין לי אותו באינטרנט.
אם אי פעם אוכל להעלות אותו, i sure will.
חנה הביאה לי במתנה את התרגום לעברית של "50 גוונים של אפור". אני חייבת להתוודות, ידעתי שזה רומן משרתות ושהנושא הראשי שלו, וכך גם המשני יהיה סקס.
אבל להגנתי אומר שחשבתי שזו עלילה ששזורים בה (הרבה) אלמנטים של סקס. פה טעיתי. זה בעיקר סקס עם קצת עלילה פה ושם.
קראתי ביקורות על התרגום ונוכחתי לגלות שבגרסה העברית פשוט המציאו דברים! איך לעזאזל "laters babe" הפך ל"פרידה קצרה, חצי נחמה?" או משהו בסגנון הזה?! וואט דה פאק?!
אני לא הטיפוס שעוזב ספרים באמצע (וגם אם כן, אבל הסיבה היא לא שעמום אלא מחסור בזמן אני תמיד חוזרת אליהם בסוף), לכן אני חייבת לעצמי לסיים אותו (להוציא מהכלל את "אהובת הקצין הצרפתי"
ו"הרוזן ממונטה כריסטו" ששברו אותי).
ממש קצת מאיטליה:
אז שיהיה לכם חג שמח! אני צריכה להתכונן ללימודים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.