דברים שלומדים באוניברסיטה:
1. חוק השירותים הציבוריים- אם המכסה של האסלה סגור, יש לזה סיבה. אל תרים אותו. Ever.
2. קומת הכניסה לבניין היא לא בהכרח קומת קרקע או 1. לכן, אל תתפלא אם ביום השני שלך ללימודים אתה צריך להגיע לחדר 245,
אז בצורה טבעית ונינוחה אתה עולה מידית קומה אחת במדרגות ומוצא את עצמך מול שלט "אתה בקומה 4".
3. זה שהיא מדריכת ריקודי הבטן שלך בערב, לא מונע ממנה להיות מהנדסת אלקטרוניקה ביום-יום.
4. משהו ספציפי לבן גוריון: אם חם בחוץ, יש חול. אם נעים בחוץ, יש חול. אם גשום בחוץ, יש עוד יותר חול.
קהילת ישראבלוג רועשת וגועשת בעקבות תחרות הציצים הידועה לשמצה.
יש לי הרבה מה להגיד בעניין, אבל אין לי כוח אפילו להתחיל לחשוב מאיפה לנסח את התגובה שלי. נתחיל ונראה מה יקרה...
אנשים שמכירים אותי יודעים שאין לי שום בעיה עם נושאי היחסים בינו לבינה, סקס וכיוצב'. עכשיו לגבי התופעה הנ"ל,
לדעתי זה לא מעיד על בטחון עצמי גבוה, וכשאני רואה את זה אני לא חושבת "איכ איזו מגעילה" כשבתוככי ליבי אני מקנאה באומץ שלה להציג את עצמה לראווה. לא. לא בתחרות הזאת, ולא בחיים שבחוץ.
אני מאמינה, שההפך, זה מעיד על חוסר בטחון ועל הצורך לחפש אישור מכלל הסובבים (בין אם זה במחמאות מילוליות ובין אם בציון מספרי שמדרג את בית-חרושת-לחלב העתידי שלה).
נכון, רובנו מחפשים אישור מהסביבה על המעשים שלנו והמראה שלנו, אבל יש הבדל גס בין להכנע לתכתיב אופנתי לבין להרים את החולצה
(אם היא בכלל הייתה עלינו מלכתחילה) לצלם ולשלוח אותה לדרכה הארוכה בעולם הוירטואלי. במיוחד כשמדובר בבחורות צעירות מדי (16?).
התגובה שלי תקפה לגבי 2 המינים, אני באמת מאמינה שלא הייתי נהנית גם מתחרות של ישבנים או בולבולים. פשוט משום מה, הצורך הנשי לחשוף ולהיחשף תופס חלק גדול יותר בנושא הזה.
נכון, אי אפשר להסתתר מסקס, וכנראה שגם אנחנו וגם אלה הצעירים מאיתנו יחשפו לתכנים לא הולמים בצורה כזו או אחרת, א
בל גם אם אני אישית מחזיקה בדיעה הזאת, אני לא אלך ואפעל בצורה אקטיבית כדי לזרוק עוד איזשהו חומר פרובקטיבי לרשת.
ובתגובה לאחד הפוסטים התומכים בנושא, גברים שנגעלים מהעניין הם לא בהכרח אימפוטנטים. נהפוכו,
הם כנראה מספיק בוגרים כדי להעריך חזה ואת הגוף הנשי מבלי להזיל ריר ולצעוק "יאי boobies
" בכל פעם שהם נתקלים במחשוף. ואלה שכן,
ובכן, כנראה עדיין לא ראו מספיק, או לא זכו למספיק תשומת לב נשית בחיים שלהם (בין אם בחיים הבוגרים ובין אם בינקות).
אני מסכימה שבחורה בעלת בטחון עצמי סקסית יותר, אבל בצורה יותר מרומזת והרבה פחות וולגרית. אני מאמינה שלי באופן אישי יש בטחון עצמי (אחד שלקח לי זמן לא קטן לבנות אותו),
ומעולם לא הרגשתי צורך להשתתף בתחרות החולצה הרטובה, לשטוף את האוטו בביקיני, לרקוד על הבר, להסתובב על עמוד
או לשתף קהילה וירטואלית כלשהי בתצלום תקריב של הlady parts שלי. ואתם יודעים מה? אני לא מרגישה שאני מפספסת משהו.
הסרטון של ש"ס זו בושה למדינה. אני לא מאמינה שיש אנשים שהגו את הרעיון, אנשים שאישרו את הראיון ואנשים שהסכימו להוציא את הרעיון הזה לפועל. לפי הסרטון, מסתבר שההגדרה ההלכתית של "יהודי" הרבה יותר חשובה מטאקט, שיוויון בין האזרחים ועוד הרבה ערכים רבים מספור.
בנימה שלהם, חבל שלא קיים "כוכבית גיוס". אולי אז גם הם היו מקבלים צוי גיוס, והנטל לא היה נופל על שאר האזרחים (גם הגויים! אבוי!).
מזכיר לי, שתמיד בכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב עמדו כמה חרדים וביקשו תרומות, כי זה מעשה הרבה יותר לגיטימי מאשר ללכת לעבוד, למשל. הם היו גם מספיק חצופים לבקש מחיילים שעוברים שם. "אולי תרומה?" תמיד החזקתי את עצמי מלענות "אולי צבא?".
אבל היי, העיקר שהם יהודים, נכון? 
שבוע הבא יש לי את המבחן האוניברסיטאי הראשון שלי. ובסוף החודש מתחילה תקופת בחינת רשמית. מקווה שיהיה בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.