תקופת מבחנים מסרבת להיגמר. נשאר לי לגשת למועד ב אחד ביום שישי
וכעבור יומיים להתחיל סמסטר חדש.
הייתי בחשיפה בביוכימיה (במבחנים של הפקולטה שלנו אין סריקת מחברות,
מי שרוצה לראות במה הוא טעה
ואת התשובות הנכונות צריך להירשם וללכת לחשיפת
מחברות), וגיליתי שחישבו לי לא נכון את הציון.
אגב, זה כשעוד לא ידעתי שנכשלתי באורגנית ושקלתי ללכת לשפר ביוכימיה (71).
הייתי בשוק,
במקום לעבור על השאלות והתשובות הנכונות הייתי עסוקה כל הזמן בלחשב את
מספר הטעויות שלי וכל פעם לגלות שהם אכן טעו
(זה אמריקאי, איך אפשר לטעות ולספור 2
טעויות יותר ממה שבאמת יש?!) ערערתי על זה והעלו לי ל75.
ערערתי גם על הציון באורגנית (40 בחינה, 52 סופי) והעלו לי ל42 בבחינה
ו-53 סופי, זה כל כך מגוחך שזה בעיקר שיעשע אותי כשראיתי.
בימים האחרונים חוץ מללמוד למבחן, טחנתי עבודה. כי אם הלימודים
והקריירה שלי ילכו קיבינימאט לפחות יהיה לי כסף לנגב בו את הדמעות.
ובזמן כל העומס הזה אנשים מפרסמים תמונות מלונדון, תאילנד, קוסטה ריקה
ועוד.
הכי אקזוטי שלי זה הגמלים בב"ש והצרפתים באשדוד.
כל הסדרות שלי היו השבוע בפגרה.
אני ואנטון דיברנו על הילדים העתידיים שלנו והסיבות שבגללן הם עלולים
לצאת מטומטמים.
אנטון אמר שזה יהיה בגללי, ובגלל כל המכות שחטפתי בילדות סתם ככה (פעם
נגחתי בצעצוע פרמידה שהיה לי, ועד היום יש לי צלקת בגבה)
אני אמרתי שהם יהיו מטומטמים כי הם יאמינו בסנטה קלאוס (דד מרוז נו)
עד גיל 10, כמוהו.
נחיה ונראה.
עשיתי סיבוב שופינג עם אילנצ'קה והיום הזמנתי דברים מאיביי, אם כבר
מרוויחים כסף צריך גם לבזבז אותו לפעמים.
אמן אעבור את המבחן ולא אלמד יותר אורגנית בחיים