דיבורי שומנים:
נחתכתי ביד מקופסת מאפים. ולא שריטה מסכנה, אלא איבדתי חתיכת עור עבור
הדבר הזה! כמה נחישות!
אנטון: אני לא מאמין, את כזאת שמנה.
אני: מה, מה הפעם?
אנטון: יש לך סניקרס בתיק האיפור שלך.
אני:....
אנטון: טוב, מה נעשה היום
בלילה?
אני: מה שאנחנו עושים בכל לילה, ננסה להשתלט על העולם!!!
אנטון: בואי נעשה ילד.
אני: לא.
אנטון: נו אני רוצה ילד.
אני: לא.
~כעבור זמן מה~
אנטון: טיק טק
אני: מה?
אנטון: זה השעון הביולוגי שלך.
הודות למועד ב מהנה במיוחד בכימיה אורגנית היה לי יום חופש אחד בלבד. במקום "חופשת סמסטר" אני וסבטה החלטנו להתייחס לתקופה הזאת כ"פברואר". וזהו.
anyway, אני ואנטון החלטנו לנצל את היום היחיד והמסכן הזה, העמסנו את שומנינו לאוטו ונסענו לגן החיות התנ"כי בירושלים.
so majestic
צולם דרך זכוכית, לכן האיכות לא מדהימה
דקות אחדות אחרי הצילום הזה, 2 התוכים הנ"ל פצחו בסשן סוער של אהבה חייתית
חמווווד
האריה היחיד שנצפה בכלוב באותו יום
derp
התחיל סמסטר חדש. מצד אחד, הוא לא כזה נורא. מצד שני, עברו רק יומיים.