עברתי את המבחן באורגנית והחיים שלי כבר לא בזבל.
גם חזרתי הביתה וקיבלתי משכורת, מנגד, עמדתי באוטובוס כל הנסיעה, ככה, בשביל האיזון הקוסמי.
התחלנו סמסטר חדש וסוף סוף יש דברים מעניינים. ככל שמתרחקים מהפקולטה לכימיה (אותה השמדתי באינספור דרכים בדמיוני במהלך השנה וחצי האחרונות) ומתקרבים לפקולטה שלנו מבחינת הקורסים, מבחינתי זו מגמת עליה.
יש דברים קשים, אבל הרבה יותר מעניין עבורי ללמוד מערכות בגוף, פתולוגיה, תרופות וכדומה מאשר איך באופן תיאורטי, במעבדה בכימיה אורגנית בה רגלי לא תדרך שוב כל עוד נפשי בי, אפשר לסנתז חומר א מחומר ב. ואיזה חומרים נוספים מתקבלים. ואיך מציירים אותם. וכמה מהם רעילים ויכולים לעוור אותי אם אדחף את הפרצוף למבחנה.
אם ההמתנה לציון באורגנית לא הוריד לי כמה שנים מהחיים בגלל העליה בלחץ דם, המחסור בשינה, נשירת השיער ועוויתות בעין, אז השותפות שלי יעשו את זה במוקדם או במאוחר.
הכוכבת הראשית זורקת את הזבל הפרטי שלה מהחדר בסלון או במטבח, "אני רק אניח את זה פה" ואתן תזרקו ביצ'ס.
אז היא עשתה את זה שוב. והנחתי לה את זה ליד החדר. ואז היא בעטה את זה למטבח, אז החזרתי לה את שקית הג'יפה שלה לחדר.
יום למחרת היא נעלמה (השקית, לא השותפה, חבל) ואני מחשיבה את זה כ-1:0 לי.
ושוב נכנס אלינו חתול לדירה כי היא משאירה את דלת הכניסה פתוחה לרווחה. ואם זה לא חתולים אז גם כל הזמן מסתובבים אצלינו בחורים, אז אני מניחה שדלת הכניסה לדירה היא לא הדבר היחיד שנותר פתוח.
סופ"ש נפלא, מקווה שהשותפים שלכם מכירים את הקונספט של "דלת" 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.