סיימתי היום מועדי א.
היה מבחן קצת מזעזע באנטיביוטיקה, אבל חוץ מזה כבר יש את כל הציונים, ואם גירדתי את העובר סיימתי עם המבחנים לחודשים הקורבים!
*_*
עכשיו אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. הו התהום העמוקה שנפערה בלו"ז שלי, מה אעשה איתך?
ס': את עושה היום משהו כיפי?
אני: סקס.
אז כן יש את זה, כי עד שאנטושה בארץ צריך לנצל אותו, ולא רק בשביל שיקנה לי קינדרים
אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים, אבל באונ' שלנו יש דף פתיחה בצבע ירוק לכל מבחן בו ממלאים את הפרטים האישיים.
באחד המבחנים בשבוע שעבר לא היה דף פתיחה כזה.
קטיה: מה, נגמר הירוק באוניברסיטה?
אני: ~קצת מתה מצחוק~
רקע: אנטון מסיע אותי לבאר שבע, בערך מהכניסה זה רובעים של מגורי סטודנטים. רואים סטודנטית רצה.
אנטון: לפחות הסטודנטים הביאו קצת חיים לעיר הזאת, הנה יש בחורה שרצה.
אני: כן, וברובעים אחרים יש גם מישהו שרץ אחרי הבחורות.
ביום שישי יצאנו לחגוג לאנה יום הולדת (הינו 6 בנות), כסדרו של עולם ניגשו אלינו 2 בחורים והתחילו לדבר, להתעניין, לצחוק, בלה בלה.
הם היו חיילים.
כלומר, הם נולדו ב95'.
אני ילידת דצמבר 91 וכולנו מאותו שנתון.
התחושה הייתה תערובת של "אני מוחמאת, די תמשיכו" ו"הולי שיט אני זקנה".
~מדברים על עופרת יצוקה~
החייל: כן, אני הייתי בכיתה י"א אז.
אני: לא, אנחנו הינו אז בכיתה י"א.
החייל: אז איפה אני היית?...
אני: עלית לחטיבה?
טוב, הנה תמונה
הלכתי לא לעשות כלום, בייייייי
נ.ב רק אני רואה רווחים ממש מטורפים בין השורות? אין לי מושג מה נסגר עם זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.