מתוך דברים שלעולם לא אבין:
קניה כי זה במבצע ואגירה של
דברים. אני יודעת עם מה כל העיר שלי מנגבת את התחת כי יש מבצע על נייר טואלט.
זה
מדהים. אנשים מוכנים לדקור אותך כי יש קופון על נייר טואלט, אז צריך לרוץ ולרוקן
את החנות.
אנשים שבאים לחנות כדי להתווכח. מישהו אשכרה התעצבן עליי על זה שאני
לא רוקחת.
סליחה באמת שזה תואר של 4 שנים, סטאז' ומבחן רישוי ואני סיימתי בנתיים
רק שלוש שנים. הוא התעקש שהוא רוצה שאני אנפק לו את התרופות במרשם, בדיעבד הייתי צריכה להגיד לו
שאם הוא מתעקש אז שיחזור ב2017.
הוא אמר
שאני לא רצינית והמשיך להיות douche, אני המשכתי לסדר פלסטרים
בצורה פאסיבית-אגרסיבית.
גבות. אני יודעת שגבות עבות א-לה-שנות ה-80 באופנה עכשיו, אבל יש גבול
לכל דבר.
לא לדקק בצורה מוגזמת זה משהו אחד, לשרטט מסלול נחיתה למטוסים על המצח זה
סדר גודל שונה לחלוטין.
מקרה בעבודה: היה גבר בגיל של ההורים שלי בערך שהגשתי לו סלסלה כי
הידיים שלו עמדו לקרוס מרוב מוצרים שהוא לקח, הוא כנראה חשב שזו הייתה אהבה משמפו
ראשון.
הוא: אוי איזו מתוקה את! חבל שאת נשואה...
~ממתין שאתקן אותו~
אני: נכון...
הוא: כל המתוקות כבר נשואות...
אני: באסה...
הוא: או שאולי אני כבר מבוגר מדי...
אני: יש מצב...
כל זה התרחש, אגב, ליד הסטנד של הקונדומים.
התחלתי (וסיימתי) לראות את העונה הראשונה, והיחידה בנתיים, של the flash. ואם עוד בימי glee חשבתי שגרנט גסטין די חמוד, הרי שעכשיו הדעה הזו
איתנה ומוצקה ואומייגאד-איזה-שווה-הייתי-עושה-לו-דברים.
ביום שישי לפנות בוקר אנחנו טסים לשבועיים גזעיים בטורונטו וניו יורק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.