ביום שבת נסעתי עם שמנצ'יק לסינמה סיטי ואני חושבת שהחיים לא ראיתי כל כך הרבה אנשים במקום אחד.

כשחיפשנו חניה ראינו אוטו שעוצר וממנו יוצאים בערך 5-6 אנשים, לא כולל הנהג!

כשניסיתי להגיע לשירותים כשהטבע קרא נחרדתי מכמות הנשים שעמדה בתור. מסתבר שהטבע שלח הודעה כללית לכולן בו זמנית.

והבחורות רק המשיכו להגיע ולנהור פנימה, הגעתי למסקנה שאם אני לא רוצה להשאר לישון על ריצפת השירותים עדיף שאני אצא.

כשיצאתי מאוכזבת סיפרתי לאנטון את מה שקרה, הוא הסתכל מהר שמאלה וימינה ופתאום פתח איזו דלת סתרים שהייתה לידי ונגלה לפניי תא שירותים ריק.

אני צריכה לברר איך הוא עשה את זה.

ראינו סטפ אפ 3 בתלת מימד. העלילה כמובן צפויה אבל הריקודים מטורפים שקצת גרמו לי לרגשי נחיתות [פעם חשבתי שאני יודעת לרקוד, עכשיו כבר לא ממש].

בשבת גם חגגנו שנה וחצי ביחד ~לב~

בינתיים אני בהכחשה לגבי הגיוס ומתנחלת הרבה אצל אנטון כי ההורים שלו נסעו לגרמניה.

אתמול עשינו סבב קניות מטורף שהתחיל מארוחת בוקר חינמית ברולדין והמשיך ב8948320 חנויות שבהן קנינו בגדים רק לאנטון.

מתי התהפכו התפקידים?! אני אמורה להיות זו עם הארון המלא והרכישה האובססיבית של בגדים, לא הוא!

אני אמורה להיות זו שניגשת לכל בגד בחנות ומסרבת לצאת ממנה עד שלא עברתי על הכל.

אז למה אני הייתי ממש מותשת ועייפה מכל העניין והוא היה באקסטה מן העניין?!

החלק הויזואלי: התכוונתי להעלות עוד תמונות, אבל אימג'שאק מסרב לשתף פעולה.

נצטרך להסתפק במה שיש.

השבוע השכבה שלי יצאה לטיול שנתי אחרון באילת, אני ואילנצ'קה לא נסענו כי מישהו שם למעלה [השכנים?] החליט לברוא אותנו נשים,

וכל אי הנוחות ואי היציבות הנפשית המתלווה לזה פעם בחודש.

החלטנו לפצות את עצמנו ולנסוע למסע בזבוז כספים בתל אביב. וזה בדיוק מה שעשינו.

לפעמים אני מעדיפה כמות על פני איכות, ואמנם בזבזתי הרבה כסף

אבל קניתי הרבה דברים:

חולצה דקה ארוכה, חצאית גבוהה [כי במה אני פחות טובה מכל העולם ואחותו הלובשים את זה בכל זמן ובכל מקום?],

חגורת מותן, גרביונים ומגפיים שבמקרה הביאו לי ב100 ₪ פחות משתכננו <: .

תיאור המצב:

~אני מודדת מגפיים ומתאהבת בהם~

המוכר: הן עולות 250 אבל אני יכול להביא לך ב220.

אני [מתבאסת]: לא, אני צריכה לחשוב על זה.

המוכר: זה יקר לך?

~נורה דמיונית נדלקת מעל ראשי הענק~

אני: כן!

בסוף שילמתי 150.

כשטיילנו עם אילנה בתחנה המרכזית של תל אביב ועשינו את הסיבוב המיליון בערך,

נזכרנו איך פעם הינו בקניון באשדוד ואיזו מוכרת נטפלה אלינו [בעיקר לאילנה] והציעה לה לקנות תוספות שיער,

אז אילנה, בעודנו בורחות, צעקה למוכרת "לא, יש לי שיער!!".

ביום רביעי נסעתי עם אילנה הנהגת התורנית שלי ואנטושה השמן הקבוע שלי לחפש לי מקום לחגוג בו יומולדת.

 תכננתי לנסוע עוד קודם לכן אבל לא היה זמן וכבר באתי בגישה של  "בטח לא נשאר מקום ליום שאני רוצה

 ובסוף אני אחגוג את יום ההולדת שלי בחנייה".

אבל לא.

מצאתי מקום והכל נפלא.

אה והרגע גיליתי שעוד חודש בדיוק אני חוקית! אמאל'ה.

אוסף של תמונות:

סנוקר ומרינה

אני ואילנה

אני ושמן

פארק אתגרים

עז בקריז

אני בקריז

אנטון מוקסם מהגמל

הוא בא להאכיל אותו ואז התחיל להסביר משהו וביאס את הכבש המסכן שניסה בכל כוחו להגיע לאוכל

מחר 9 חודשים ביחד *___*

השאלתי ספרים ללמידת תאוריה, good luck to me.