Hollywood Material

כל פרידה מרגישה לי כמו נצח עד הפעם הבאה שאנחנו נפגשים.

אני חושבת עליו יום ולילה ועצם העובדה שאני תקועה במקום אחד והוא במקום אחר כערך- בצד השני של המדינה הורגת אותי.

וכואב לי.

וקשה לי.

ואני אוהבת אותו.

ובא לי לבכות.

ואני לא שולטת בזה.

הקורס סביר. לא קשה לי, אבל השיגרה..אוך השיגרה.

אני יודעת שגם הסדיר הוא שיגרה אבל אנחנו אשכרה מקלידות מצאת החמה עד צאת הנשמה.

ובשיעורי ההקלדה, בגלל שאני עם עצמי [ועם הקריין] ובגלל שיש הפסקות והרבה זמן פנוי עולות המחשבות שציינתי למעלה.

באסה.

שבוע טוב לכולם

מחר אני מתחילה קורס רשמות משפטיות שיימשך 6 שבועות בצריפין.

וזה כל מה שאני יודעת עליו.

אין לי מושג אם אני אחזור בסופ"ש הקרוב או בסופ"ש הבא,

איך יהיו התנאים, איך תראה המשמעת, איך יתנהל סדר היום וכו' וכו' וכו'.

ואני בלחץ.

נראה לי אפילו לפני הגיוס הייתי פחות לחוצה, אולי כי אז בכלל לא יכולתי לדמיין לעצמי למה לצפות

ובמצב הנוכחי אני יכולה לתאר פחות או יותר, ואם זה כמו הטירונות- בולבול.

אבל אני מקווה שזה יהיה שונה, שיהיו אחלה בנות, שיהיה כיף ושיעבור מהר.

בעיקר שיעבור מהר.

גם ליויתי את אנטושה לתחנת רכבת לפני שעתיים ובנוסף ללחץ אני בדיכאון-הפרידה-השבועית.

על שאר עלילותיי ועלילותיי בקורס כנראה בפוסט הבא.

wish me luck?

ציטוטים שאמורים להצחיק, אבל זה לא תמיד קורה:

אוריאן: שתיתי "אורגזמה" ביום שישי וזה היה מגעיל.

אני: גם אני יכולה להשתמש במילה הזאת לתיאור סוף השבוע שלי, אבל לא אעשה זאת כי אז זו תהיה חדירה לפרטיות שלי.

המורה לביולוגיה לא מצליח להתגבר על הרעש של התלמידים, אז הוא נעמד בשקט ליד הלוח.

נסטיה [למורה]: תפתח לי את הטיפקס.

המורה: אני שמח שיש לי שימוש בכיתה הזאת.

ליאור בתחילת השבוע: עוד 4 ימים שנה הבאה.

התכתבות עם אלינה

אני [בתגובה למשהו]: לכי תדעי!

אלינה: ~הולכת לדעת! ~

אמרתי לאנטושה שהוא חזירון [ברוסית זה נשמע טוב יותר] בגלל שהוא אוכל כל הזמן ומלכלך את הסביבה תוך כדי.

באחת משיחות הטלפון המרובות שלנו שאחריה אני תוהה למה חשבון הפלאפון שלי נראה כמו שהוא נראה.ך

אנטון: אז עכשיו אני הולך למפקד שלי ו...

אני: אתה יודע, אתה מדבר וכל מה שאני שומעת זה "חריווו חריווו". ["האוינק אוינק" הרוסי].