Hollywood Material

טוב, הלימודים נחמדים לי. בכימיה כללית הגענו לדברים, שלדעתי הם בכלל חלק מקורסים בפיזיקה (ויש מספיק קורסים בפיזיקה שמנופפים לי באצבע משולשת מהאופק של סמסטר ב', בעתיד הממש קרוב שלי).

קיבלתי 100 בעבודת הגשה במחשבים. זה אמנם לא היה משהו קשה (וורד), אבל זה הציון הראשון שלי שנכלל בתואר וזה נחמד.

אבא שלי כל הזמן צוחק עליי שאני לא יודעת מתמטיקה (80 ב5 יחידות זה לא מספיק. הסטנדרטים האסיאתים של ארה"ב הם ההסטנדרטים הרוסים של ישראל כנראה).

אז סימסתי לו כשקיבלתי את הציון:

אני: אני אולי לא יודעת מתמטיקה, אבל קיבלתי 100 במחשבים!

הוא: יופי, תעברי לתואר במתמטיקה. או לתואר כפול.

אני: לא.

ביום חמישי אני חוגגת ‏‏21 שנות קיום נהדרות ואני בהכחשה מוחלטת לגבי זה.

אני מזמינה אנשים ועומדת לסגור מקום, אבל לגבי מהות ההתאספות והעובדה שאני בשנות ה20 לחיי בלתי נתפסת בעיניי.

היה הרבה יותר קל להתכחש כשהייתי בצבא, מבחינתי כל עוד הייתי על מדים הייתי בת 18.

סבתא שלחה לי בגדים מאוקראינה ליום ההולדת והפעם קלעה מעולה לטעם (אחרי התאונות המצערות של סוודר האריות ושמלת-השק).

באמת אהבתי כל מה שהיא שלחה לי(!!)

קניתי לעצמי עוד 2 חולצות. כרגע אין לי תמונות של שום דבר, אבל לא על המחשב. אעלה מתישהו בהמשך.

צבעתי לאדום. לזה דווקא יש תמונות, אבל האיכות והתאורה לא משהו. זה יצא קצת בוהק מדי לטעמי, אבל אני מכירה את השיער שלי טוב, עוד כמה שטיפות זה יתמתן.

אפרסם תמונות מחגיגות יום ההולדת בסוף השבוע הקרוב, אני מקווה שהאיכות תהיה יותר מחמיאה.

היום אנחנו בחופשת חנוכה (של יום אחד. נהדר), ככה שאין לימודים. אבל יש מחר על הבוקר, מה שמאלץ אותי לחזור לב"ש היום בערב.

אני לא אוהבת את הקטע של לנסוע בערב (לא כשאני נוסעת ולא כשאנטון היה חוזר לחיפה במוצ"ש), אני מרגישה שאני צריכה להיות עם היד על הדופק ועם העין על השעון,

זה גורם לי לאי נוחות ממש מוזרה. מצד שני, אני מתחילה מחר ב8, וכדי לנסוע מחר אני צריכה לקום סופר מוקדם, ולמי יש כוח לזה. הו הדילמה.

שבוע פנטסטי. תהנו פדלאות, בזמן שאני מזדקנת.

שלומות בני אנוש.

מסתבר שלהתנתק לגמרי מהבלוג זה מעבר ליכולות שלי [למרות שהן על-אנושיות].

בכל מקרה, שבוע שעבר הייתי באילת עם אנטושל'ה השמן שלי.

בקצרה: הוא אכל לי את כל האוכל ונשרפתי ביד באוטובוס חזרה הביתה.

בקצת יותר ארוכה: הינו הים, בקינגס סיטי, במצפה התת ימי, ב3 מאנקיס ובמסעדה שבה טחנו בשר.

עד הערב חיינו על מנות חמות, אגוזים ואוויר לוהט  [765 מעלות בצל בממוצע, זו אילת אחרי הכל].

כמה ימים לפני שנסעתי התראיינתי לעבודה כסדרנית בקולנוע.

וכשאני אומרת "התראיינתי" התכוונתי שהשארתי להם פרטים לפני 200 שנה בערך,

הם חזרו אליי ביום של המסיבת סיום, אמרו לי לבוא יום למחורת בבוקר וכשבאתי [במקום לישון] מילאתי שאלון על אדיבות.

כן.

ואז נכנסתי לשיחה קצרה והסבירו לי על התפקיד אבל עוד לא אמרו לי אם קיבלתי אותו או לא,

על סמך מה בדיוק הם מחליטים? אין לי שמץ.

אבל החזירו לי תשובה ביום ראשון [כשרק הגעתי לאילת] ואמרו לי לבוא למחרת לחפיפה.

בעייתי.

הייתי סופר נחמדה ומנומסת וביקשתי לבוא ביום אחר [לא אמרתי איזה, ואם הייתי מבקשת לבוא מחרתיים?]

ומי-שזו-לא-תהיה-שהתקשרה-אליי אמרה "או מחר או לעולם לא".

טוב, ביי.

מעניין אם היא אי פעם מילאה שאלון על אדיבות.

אז אני עדיין מובטלת. אני רוצה ללכת לעבוד דרך כוח אדם ולקפל איזה תחתונים או לצלם מסמכים כמה שבועות עד הגיוס,

אבל הבעיה הגדולה שלי היא השילוב בין מועד ב במתמטיקה שחל בשבוע הבא לבין האמא- האובססיבית למקצוע הזה- שלי.

אני כבר רואה בעיני רוחי [כי יש לי חזיונות ביצ'ס] את אמא שלי נלחצת מזה שאני הולכת לעבוד שבוע לפני מועד ב לשעתיים ביום ועושה מזה היסטריה.

ואחרי שעברתי יותר מדי ריבים כאלה, אני שמחה להודיע בחגיגיות שנשבר לי.

אני אלך לחפש עבודה אחרי מועד ב.

ייצא לי איזה יום וחצי של עבודה, אבל זה מה יש.

ואז ב19/8 גיוס לשנתיים מקסימות של משכורת שאפשר לנגב איתה את הטוסיק. קסום.