Hollywood Material

דיבורי שומנים:

נחתכתי ביד מקופסת מאפים. ולא שריטה מסכנה, אלא איבדתי חתיכת עור עבור הדבר הזה! כמה נחישות!

אנטון: אני לא מאמין, את כזאת שמנה.

אני: מה, מה הפעם?

אנטון: יש לך סניקרס בתיק האיפור שלך.

אני:....

אנטון: טוב, מה נעשה  היום בלילה?

אני: מה שאנחנו עושים בכל לילה, ננסה להשתלט על העולם!!!

אנטון: בואי נעשה ילד.

אני: לא.

אנטון: נו אני רוצה ילד.

אני: לא.

~כעבור זמן מה~

אנטון: טיק טק

אני: מה?

אנטון: זה השעון הביולוגי שלך.

הודות למועד ב מהנה במיוחד בכימיה אורגנית היה לי יום חופש אחד בלבד. במקום "חופשת סמסטר" אני וסבטה החלטנו להתייחס לתקופה הזאת כ"פברואר". וזהו.

anyway, אני ואנטון החלטנו לנצל את היום היחיד והמסכן הזה, העמסנו את שומנינו לאוטו ונסענו לגן החיות התנ"כי בירושלים.

so majestic

צולם דרך זכוכית, לכן האיכות לא מדהימה

דקות אחדות אחרי הצילום הזה, 2 התוכים הנ"ל פצחו בסשן סוער של אהבה חייתית

חמווווד

האריה היחיד שנצפה בכלוב באותו יום

derp

התחיל סמסטר חדש. מצד אחד, הוא לא כזה נורא. מצד שני, עברו רק יומיים.

אני חיה! בחיי! (שנון)

עברו רק שבועיים ראשונים של סמסטר ב ואני מרגישה כאילו עברה שנה. או שפשוט קשה לחזור ללמוד אחרי חופשה,

או שהמקצועות קשים יותר או שאני טיפשה יותר. אם זו האפשרות האחרוהה אני כבר עכשיו יכולה לפרוש ולפתוח בקריירה האמיתית שלי. מאלפת דגים. לאבא שלי יש אובססיה לאקווריומים אז הוא יאשר. אמא תצטרך לחיות עם זה.

הרבה מקצועות שכוללים בתוכם שלל הטיות של המילה "פיזיקה". זה אף פעם לא יכול להיות סימן טוב,

אלא אם כן זה בא במשפט "יוליה, לעולם לא תצטרכי ללמוד פיזיקה". אבל זה לא זה, אז נדפקתי.

המעבדה הראשונה התחילה בצורה מזעזעת, קצת בגלל השוק אבל בעיקר בגלל מישהי שהיא ככל הנראה צאצאית ישירה של לוציפר.

השטן כבר לא לובשת פראדה, היא לובשת חלוק מעבדה.

אני מחכה כבר למקצועות שיהיו יותר קשורים למקצוע שלי, בנתיים ההרגשה היא שאני לומדת את המקצועות המוגברים של כל המגמות בתיכון שלי

(כל מה שבחרתי ממנו בספרינט מבלי להביט לאחור).

גרמתי לאחת הגרביים של אנטון ללכת לאיבוד בתוך הארון שלי (הדבר היחיד שיכול להשתוות לחור שחור על פני כדור הארץ),

אחרי חילופי האשמות וניסיונות איתור נעדרים שלא צלחו, הוא החליט לנקום בי בצורה תנ"כית (עין תחת עין, שן תחת שן),

בקיצור, הוא הלך הביתה יום למחרת לבוש באחת הגרביים שלי, ואחרי שכבר נסעתי לאוניברסיטה שלח לי תמונה של בן הערובה שנמצא בחזקתו:

חופשת פסח התחילה רשמית. בעקרון יכולתי לחזור הביתה ברביעי, אבל אני ואילנה נשארנו עד חמישי כדי להשלים שעות התנדבות בצער בעלי חיים.

הינו בשעות מוקדמות, הינו בצל ובכל זאת נשרפתי כמו... לא אין דרך טובה יותר לתאר את זה מאשר המציאות: כמו האשכנזיה הלבנה שאני.

כרגע זה רק בוער וגורם לי לרצות לשבת בתוך דלי קרח ענקי. אני מפחדת לחשוב על הרגע שבו זה גם יתחיל לכאוב.

יד אחת נשרפה יותר מהשניה, כי זו היד שפנתה לחלון כשנסעתי באוטובוס. ואפילו לא ישבתי ליד החלון!

ג'יזס קרייסט, אמא שלי ככה, מה זו הגנטיקה הדפוקה הזאת?!

חוץ מזה, זה חג עם האוכל הכי נוראי שיש (במידה ושומרים כשרות). ואל תמכרו לי את השטות הזאת של "מצה זה טעים עם שוקולד!",

השוקולד טעים, למצה יש טעם של קרטון, לא משנה במה תסוו אותה. 

לאנטושה השמן היה יום הולדת 25 ביום ראשון. כמתנה אני לוקחת אותו לספא (הוא לוקח אותי פיזית, אני לוקחת אותו כלכלית) ביום ראשון הקרוב.

היום חוגגים עם אוכל איטלקי.

אה כן, הסתפרתי (למרות שזה היה לפני שבועיים, השיער שלי גדל בקצב לא נורמלי וכבר לא נראה בדיוק ככה):

חופשה מופלאה!

דורין: הכלב של חבר שלי מת, הוא היה זקן, בן 20...

אני: את בת 20...

נכנס סנגור לאולם: ואו איזו בחורה יפה!

תובעת: אנחנו 2 תובעות פה, 2 בחורות!

סנגור: התכוונתי לרשמת.

חן: Zeev, are you coming already?!

אני: that's what she said.

משהו שקורה לפחות פעם ביומיים:

~אני עושה/אומרת/שרה משהו מפגר~

זיו: קב"ן, ג'ולייט, קב"ן.

סבתא שלי מאוקראינה ואחותה הגיעו אלינו לביקור של שבוע.

האמת שאפילו לא הספקתי לקלוט שהיא כאן מרוב שזה היה קצר... גם העובדה שרוב הזמן הייתי בצבא לא עזרה במיוחד.

במהלך הזמן הזה ויתרתי על חדרי [כלומר נידבו אותי לוותר על החדר שלי] וישנתי עם אמא שלי. גיליתי שהיא נוחרת.

בועת הילדות שלי התפוצצה כלא הייתה.

הסופ"ש האחרון עבר נחמד ביותר, וכמו גורלו של כל סופ"ש אחר להיגמר, כך גם הנוכחי הגיע לקיצו.

נפגשנו עם אנטושה אחרי שבועיים שלא התראינו וזה נפל על יום ההולדת שלו,

הוא התעקש שהוא חייב לקנות לי מתנה לכבוד יום האישה הבינלאומי שהיה שבוע לפני כן.

הוא איים עליי שאם אני לא אבחר לעצמי מתנה הוא יקנה לי סתם משהו, אבל שזה לא יעבור בלי שום דבר,

ככה שנאלצתי להסכים לכך שיקנה לי 2 תיקים בטופ-טן. מתחדשת.

חגגנו לשמן יום הולדת ב-BBB. הזמנתי המבורגר ובסוף לפי תפריט לילה הגיעה לי תוספת בצד.

אני, לעומת זאת, שמגיעה לי תוספת בצל.

אמרתי "יששש" בטון נורא מזלזל למלצרית ואז התפדחתי כשאי-ההבנה נפתרה.

מסתבר שגם פורים בצבא יכול להיות נחמד, עשינו תחפושת קבוצתית: המפקדת שלנו הייתה שלגייה ואנחנו הינו הגמדים.

בגלל שהינו רק שישה גמדים, אמרנו שהשביעי בגימלים/נפקד/בהנג-אובר בבית.

בגלל החג, הוגרלתי ביחד עם עוד כמה בנות לצאת אחרי פעילות פורים, כלומר הייתי בבסיס מ7 עד 12. yeah baby.

צונזר מטעמי צנעת הפרט

פורים שמח!