Hollywood Material

קצר-מרמרים (קצרים וממורמרים)

האם רק לי יש חברים בפייסבוק, שעדיין נמצאים שם רק בגלל שהם מפרסמים דברים ממש מטומטמים ומספקים אתנחתא קומית בימים קשים?

בעקבות עודף שיעורי הבית שאני מגישה, כתיבת מספר תעודת הזהות שלי ליד השם המלא הפכה להרגל.

כולל על דברים כמו מחברות, דפי עבודה (שאני רגילה לכתוב עליהם "יוליה" מאז התיכון, למקרה שזה יפול או ייאבד) או בעת בדיקת כלי כתיבה בבית.

ההורים שלי מבולבלים.

סימן אמיתי שאני נמצאת יותר זמן במעונות  ולא מספיק בבית: יונים התחילו לבנות קן על אדן החלון שלי.

מדי בוקר אחד מהם קופץ לביקור ומעיר אותנו. מאותם הימים שאני תוהה למה אין לי שאטגן.

בהיסטולוגיה הכל נראה פאקינג אותו הדבר.

בע: כשהשותפות מעדיפות לפתוח שקית זבל נוספת על הרצפה או לאגור קרטונים ריקים של נייר טואלט בחדר השירותים, אבל חלילה לא להוציא את הזבל.

לצאת מהבית בבאר שבע בצהריים מקביל לדחיפת הראש לתוך תנור דולק.

דיירי המעונות חושבים שזה לגיטימי להתיישב בחצר המשותפת ב10 בערב באמצע השבוע ולהתחיל לשיר ולנגן בגיטרה.

כמובן יש לציין שהאקוסטיקה שם יוצאת מן הכלל. אבל לפחות לא כמו בטכניון.

בטכניון כשאתה בשירותים, לפעמים על פי עוצמת הרעש וחדות הדיבור, היית עלול לחשוב שמישהו חולק איתך אסלה ואפילו לא שמת לב לזה.

אנשים אקראיים באשדוד חושבים שזה בסדר להתיישב בפארק ציבורי באמצע שכונה, בסביבות 1-2 בלילה וגם לנסות לנגן בגיטרה (כולם כוכבי רוק מחורבנים בזמן האחרון, אה?)

ואז חבר שלי צריך לצאת למרפסת ולצעוק לזמר המתחזה כוסעמק ושאמא שלו זונה.

וואט דה פאקים

~~

דברים טובים:

ביום ראשון מעבדה אחרונה בכימיה. אני לא מאמינה שחייתי להגיע לרגע הזה.

בייבי3>

yuls

שתוהה למה היא צריכה קורס בפיזיקה כדי לקבל תואר ברוקחות.

נתחיל במספר דברים שנשגב מבינתי להבין:

אנשים שמתעקשים להשתמש בסטטוסים שלהם בביטוי "בכל הכוח", גם אם אין שום סיבה הגיונית.

להלן, מספר דוגמאות והאסוציאציות שהסטטוסים שלהם מעלים במוחי הקודח:

"יאללה נוסעים לצבא בכל הכוח" – אני מדמיינת את אותם האנשים גוררים פיזית את האוטובוס או צועקים צעקות שמחה כדי לעודד את הנהג בנסיעתו.

"יצאנווו לסינמה סיטי\BBB\ארומה בכללל הכוח" – אני פשוט מדמיינת אותם רצים ונתקעים בדלת של אותו המקום. בכל הכוח.

"מבחן אחרון בכל הכוח!!!"-  אני מדמיינת את אותו בן אנוש יושב וכותב לו מבחן, ואז דופק את הראש שלו בטופס הבחינה ובשולחן,

שוב כאמור, בכל הכוח.

למה כשאנשים בני 20+ רוצים לכתוב על פעולה שהם מתכוונים לעשות בעתיד, הם יכתבו "אני יאכל\ירוץ\ישתה\ידפוק תראש\ישתין\יאמץ ילד אפריקאי

ישחה\יתחתן\יחזור בתשובה\יטוס לחלל"?!

אנשים שאומרים או כותבים "הייתה לי יום הולדת". בשביל זה הומצא עונש מוות.

אתם אומרים "יום הולדת שמח" נכון? אז יום ההולדת שלכם היה שמח??? כלומר היה לכם יום הולדת והוא היה שמח???

כשנסעתי מאשדוד חזרה לאוניברסיטה אחרי הבחירות ביום רביעי סירבו לקבל את שובר הנסיעה שלי ונאלצתי לשם.

היתי במצב רוח קרבי אז התקשרתי לועדת הבחירות המרכזית בירושלים כדי לשאול וואט דה פאק (בנימה יותר מנומסת).

אחרי כמה בירורים ועוד כמה טלפונים לאנשים שהופניתי אליהם הם הוציאו הודעה מרוכזת מחודשת כן לקבל שוברי נסיעה חינם.

אז אני את הכסף שלי אמנם ביזבזתי, אבל אולי מישהו כן זכה לנסוע בחינם באותו יום.

פעם ראשונה שהייתי עדה לצדק קטן במדינה ועוד בנוגע לתחבורה ציבורית!

כמובן שהמצב היה יכול להשתפר עוד יותר אם היה נופל מטאור על משרדי רכבת ישראל, אבל אני יכולה לשמוח גם מדברים קטנים

בשמחה ובששון, אני רוצה להודיע על כך שקיבלתי ציון למבחן הראשון שלי באוניברסיטה *100*

~תופי מרים, מדורות ובנות צעירות מחוללות בכיכר העיר~

אמנם בקורס במחשבים, כשהבחינה הייתה על אופיס. אבל זה 2.5 נקודות!

זה יותר מהמבחן בביולוגיה ש~נכנס לי לגוף בדיפוזיה, עשה סינפסה, שינה pH, עשה כמה קשרים ויצא בתנועות פריסטלטיות~

שאני ניגשת אליו מחרתיים.

אז כן, תקופת מבחנים ראשונה מתחילה לה באופן רשמי ביום א הקרוב. אני מקווה שילך לי בסדר, ואילנה לא תמצא אותי יושבת בתנוחה עוברית במקלחת שלנו באמצע הלילה, כשאני מדקלמת את הטבלה המחזורית כמו מנטרה.

בנימה זו-

נתראה ב15 בפברואר! (אלא אם כן יקרה איזשהו אסון טבע\ מלחמה גרעינית\ אני אקבל ציון ממש בנזונה וארצה להתלהב)

אני חושבת שזה שיר מאוד מוצלח, במיוחד בהשוואה לרוב המוחלט של המיינסטרים ("או בייבי  סקסי איי לאב יו יה יה בייביי").

בחיי שלפעמיים הייתי רוצה להיות בעלת השפעה וbig deal רק בשביל שאוכל להגן על האנשים היקרים לי מפני כל מיני חלאות,

שחושבות שרק בגלל שהם מעל מישהו (בעיקר הודות לייחוס משפחתי ולא לכישרון כלשהו), אז הם יכולים להרשות לעצמם הכל.

לשון חדה ונימוסים (שבהם הם רואים את הניגוד המוחלט אליהם) הם לא קלפים חזקים מספיק במקרים האלה (בחלק כן, ואני מתענגת על כל רגע).

אז עד שאשלוט בעולם או אנהל את חברת טבע (מה שיבוא קודם, אני לא קטנונית), אסתפק בלדמיין את עצמי דופקת את הראש שלהם בעמוד החשמל הקרוב ולאחל להם דלקת בדרכי השתן.

התמונות האומנותיות שצולמו על ידי אבא שלי היום בבוקר, וזכו להיקרא על ידי "ברד ירד אצלי בyard"

האוטו המקסים שלנו, שאני כמעט ולא נוהגת בו

(כי אני פחדנית, אבל גם כי הבחירה הייתה בין לעשות לי ביטוח לאוטו, לבין לשלוח אותי לרכוש השכלה אקדמאית)

ולמי שחשב שאני סתם מגזימה בנוגע לכמויות החול בבאר שבע:

ככה נראות הרצפות בכל רחבי העיר (טוב, לכל הפחות באוניברסיטה ובמעונות), כשבחוץ יורד גשם

ב-14.2 נהיה 4 שנים ביחד, ועדיין לא נמאס לנו האחד מהשנייה! yei us!

יש מישהו שהמטריה שלו -לא- נשברה בשבוע החולף?