בלי להגזים.
אחרי יותר מדי זמן סיימתי מועדי א ביום חמישי לפני שבוע. כמו שכתבתי בפוסט הקודם קיבלתי 86 במבוא לפרמקולוגיה ו-99 במבוא לרוקחות ב.
נשאר מבחן אחד בו אני לא יודעת מה הציון שלי ואני לא כל כך מתלהבת לגלות, כי היה לא פשוט ומבלבל.
ביום שני הקרוב אני ניגשתי למועד ב' כדי לנסות לשפר ציון לא מוצלח שקיבלתי עוד לפני צוק איתן.
אחת ההקלות שקיבלנו (אחרי יותר מדי מאבקים ובלגנים) היא בחירת הציון הגבוה מבין המועדים, וחשבתי שלא יזיק לנסות.
מנגד, דברים שאני עושה במקום ללמועד למועד ב':
בודקת מחירים לחופשות שאני גם ככה לא אסע אליהן
גולשת באיביי
רואה תמונות של henry cavil. זה לא הגיוני שיש דבר כזה שמתהלך על פני האדמה.
ואם לא יילך לי בתואר אני שוקלת קריירה בתור זאת שיושבת לו על הכתף.
~שולחת לאילנה לינק לתמונות~
אילנה: הווו מי זה?
אני: סופרמן, מושלם, מתת האל למין הנשי, את יודעת דברים מהסוג הזה.
זה הרבה יותר מעניין מלקרוא על הורמונים מווסתי סידן ובכלל לא קשור לעובדה שאנטון טס ליפן לשבועיים.
מישהו חיפש "תמונות מהנשף" ו"תמונות של בולבולים" והגיע לבלוג שלי. אני לא בטוחה איך אני מרגישה לגבי זה.
אני ואנטון, בעקבות שיחה על הומור של רוקחים ("סיימת עם הסמים?" "בנתיים כן"):
אנטון: גם הומור של רופאים זה משהו.
אני: הומור שחור.
אנטון: אפשר לומר שהם רופאים... ללא גבולות.
לקוחה: תראי, קניתי אצלכם בדיקת היריון והיא לא עובדת.
אני: ....
לקוחה: אפשר להחליף?
אני: משומשת?
לקוחה: כן
אני: ....
אחת הלקוחות בויכוח ואי הבנה עם הרוקחת: תראי X, את רוקחת... ואני שיננית.
יופי ואני וטרינרית ואת פעם אכלת סטייק. מה הקשר?!
אנטון: תתקשרי בשבילי בבקשה לויזה, תגידי שזה בשם אנטון שקולניקוב, מספר תעודת זהות את יודעת...
אני: אני שמחה שאחרי 5.5 שנים אתה סומך עליי שאני יודעת את מספר תעודת הזהות שלך בעל פה אבל לא לגמרי סגורה על השם שלך.
אנטון: שקט, את חושבת שאת מצחיקה?
אני: כן. תזכיר לי שוב איך קוראים לך?
כל הכבוד לוואי נט
ביוש.