חזרנו לימים השמחים עם המוזיקה החיצונית והזיקוקים. תמיד כשזה קורה
אני מעדיפה להיות בבית, באשדוד.
אמנם יש לנו רק 45 שניות לעומת הדקה שיש בב"ש
(ובדקה, לטענת ס' אפשר אפילו להספיק לבנות אוהל), אבל במעונות אין ממ"ד
בדירה,
החדר שלי בקומה העליונה בבניין ואין שום מצב שאני אספיק. אפילו שאני יכולה
להגיע לקצב הליכה מאוד מרשים הודות לכל הטירטורים
בין הכיתות והתחרות על תפיסת
המקומות (לרוב אנחנו גם מגיעות ראשונות אז יאי).
מה שיותר מבאס זה שיכולתי לסיים מועדי א היום אבל זה לא קרה כי בוטלו
לנו 3 מבחנים.
הודיעו שאחרי שנחזור לשגרה המבחנים יהיו לפי הסדר הכרונולוגי בו
נקבעו מלכתחילה ובוטלו. רק שהם לא הודיעו את זה מיד.
יוצא שלמדתי למבוא לרוקחות ב,
פרמקולוגיה וביולוגיה מולקולרית ביומיים-שלושה (או: מבוא לפרמקולוגיה מולקולרית
ב).
אנחנו כנראה חוזרים לשגרה בשבוע הבא, מצד אחד זה טוב כי יש לנו טיסה
באוגוסט ואני לא רוצה שהמבחנים יידחו עד אז וידפקו לנו את התוכניות.
מצד שני,
טילים.
הייתי בעבודה ביום שישי ואמנם לא היה עמוס כמו בד"כ, אבל בכל זאת
היו אנשים. אני מבינה אנשים שבאים לקנות דברים דחופים כמו תרופות,
אבל אתם בטוחים
שזה זמן מתאים לבוא ולבחור בושם? באמת?? עם הילדים???
אחד הטילים נפל בשכונה שלי, בחניה (אנטון נוטה לחנות שם, מזל שהוא היה
בעבודה באותו רגע ויש לו קטע הזוי של חוסר רצון לבוא אליי עם רכב). שמענו את הבום ממש חזק וקרוב, רק שלא תיארנו
לעצמינו עד כמה קרוב. סבתא שלי בתגובה לרעש הפיצוץ: "מה זה?!" אני:
"תנחשי".
וטיל אחר נפל בחצר התיכון שלי.
וואט דה פאאאאק חמאס?!
בעיה אחרת: חדר השינה שלי הוא הממ"ד, בחלון יש מעין ברזל כזה
שסוגרים כשיש אזעקה. השטות הזאת די כבדה אז רוב הזמן היא סגורה,
כדי שלא נצטרך
להיאבק בסגירה בכל פעם שיש אזעקה (זה גם עושה רעש נוראי ומלחיץ, יש לנו מספיק כאלה thank you very much).
השכנים שגרים בדירת הקרקע מתחתינו (אנחנו קומה שניה) כנראה מנסים
לדמות את הגינה שלהם לג'ונגל או סתם עצלנים,
אבל העצים שלהם איבדו כל פרופורציה
והציפורים חוגגות. בשנה שעברה הייתי בב"ש בתקופת בחינות, כשחזרתי ציפורים בנו
קן מחורבן על החלון שלי,
בין הקיר החיצוני לתריס. וגם עכשיו, החלון סגור רוב הזמן
אבל אני שומעת אותן מתיישבות וזוממות אז אני דופקת על הזכוכית כמו זקנה משוגעת.
זכיתי לראות את הפריצה של הפלסטינים לסטטוסים מצייצים ואנשים סבירים
ובינוניים. מה שהיה יותר מצחיק מהשימוש שלהם ב-google
translate,
זה התגובות של האנשים. בין הנבחרים:
"פחח יופי, עכשיו תנסו לפרוץ לאנשים עילאיים ומתנשאים" "יש לכם
מתכון טוב לכנאפה?"
"# מחבלים סבירים ובינוניים".
אני לא אכנס לפוליטיקה, רק אציין שהופתעתי מדעות מאוד קיצוניות של
אנשים שלומדים ויושבים איתי באותה הכיתה. בעיקר מההשוואת כליאה מחדש של המחבלים
ששוחררו בעסקה לבין חטיפה מחודשת של גלעד שליט, פאקינג אותו הדבר. ממש.
יאללה שייגמר כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.