Yuls against Fashion: vol. 2
או: טרנדים שלבי מתמלא שנאה פיזית יוקדת, לחץ הדם שלי עולה וברכיי נחלשות ברגע שאני רואה אותם.
1) חוסר היגיון עונתי. הכוונה היא לא למישהי שהתגנדרה ושמה מעיל מעל בדרכה לאירוע, זה לגיטימי.
הכוונה שלי היא לבחורות שנהיה לי קר ברגע שאני רואה אותן, לאלה שלובשות 5 סוודרים ושורט,
שבא לעתים קרובות עם גרביונים, אבל גרביונים בעובי 20 דנייר לא יחממו אתכן! רוב הסיכויים שתידבקו לספסל שהצטלמתן עליו!
וגם אם תצליחו להיחלץ מהצרה, חלקים מהתחת שלכן ישארו דבוקים לשם לעידני עידנים!
זה נטו מדאגה!
לקטגוריה הזו אני יכולה להכניס גם מראה מאוד יוצא מן הכלל, של מישהי בשמלת מקסי קיצית, מחשופית ואוורירית עם כובע גרב. WTF אחי?
2) בנים בסקיני. אין לי בעיה עם צמוד, במיוחד כשיש על מה להסתכל. לעזאזל, אני אנושית, אם המראה טוב אני גם אבהה בצורה לא נאותה ככל הנראה.
אבל סקיני? למה? *נופלת על הברכיים בחוסר אונים ומשליכה על עצמי חול* למה????
3) טייץ בז'.
מילת מפתח: צלוליטיס.
כלבוש לבית, לבוש לאימון או ככיסוי גפיים מתחת לשמלה או חצאית- מתקבל. אבל לשים אותו בתור מכנס לכל דבר ומעל חולצה קצר?
מה החברה המודרנית עשתה לך שאת שונאת אותה?
באמת שכשראיתי אות בתחנת אוטובוס חשבתי שאת הולכת בלי מכנסיים והזדעזעתי קלות.
כשראיתי שאת כן לובשת, פשוט זה טייץ בז' הזדעזעתי יותר ומיהרתי למקום יעדי, תוך כדי שאני מפחדת להביט לאחור שמא אהפוך לנציב מלח. 
4) שורטס שרואים את הבד הפנימי של הכיסים מבצבץ לו ממתחת.
לדעתי זה פשוט מוזר. הבד של הכיסים שלכן כל כך פאנסי שצריך לחלוק אותו עם העולם?
5) גרביונים קרועים.
לא כאלה שבאים בצורות שונות, את זה אני דווקא אוהבת, ולא כאלה שככל הנראה נקרעו בטעות מאז שהעלמה יצאה מהבית,
זה יכול לקרות לכל אחת, ולא פעם קיללתי כשזה קרה לי אישית בדרך לאנשהו.
שנאתי מופנית כנגד גרביונים עם כל כך הרבה רכבות, שיורוסטאר שוקלת לצרף אותם כחברת בת.
למה שמראש תרצי לצאת עם משהו קרוע? את יוצאת עם חולצה קרועה? כנראה שלא. עם תחתון קרוע? אני מקווה שלא. אלא אם כן זה בכוונה crotch-less ואת בקטע קינקי.
טוב, פה אסיים בנתיים.
כעת אפנה לחפש דרכים אחרות להעסיק את עצמי בכדי להימנע מללמוד למועד ב' בכימיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.