לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hollywood Material


mad world

Avatarכינוי:  .yuls.

גיל: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

1/2013

תהיות עמוקות על החיים


נתחיל במספר דברים שנשגב מבינתי להבין:

 

אנשים שמתעקשים להשתמש בסטטוסים שלהם בביטוי "בכל הכוח", גם אם אין שום סיבה הגיונית.

 

להלן, מספר דוגמאות והאסוציאציות שהסטטוסים שלהם מעלים במוחי הקודח:

"יאללה נוסעים לצבא בכל הכוח" – אני מדמיינת את אותם האנשים גוררים פיזית את האוטובוס או צועקים צעקות שמחה כדי לעודד את הנהג בנסיעתו.

"יצאנווו לסינמה סיטי\BBB\ארומה בכללל הכוח" – אני פשוט מדמיינת אותם רצים ונתקעים בדלת של אותו המקום. בכל הכוח.

"מבחן אחרון בכל הכוח!!!"-  אני מדמיינת את אותו בן אנוש יושב וכותב לו מבחן, ואז דופק את הראש שלו בטופס הבחינה ובשולחן,

שוב כאמור, בכל הכוח.חיבוק עצוב

 

 

למה כשאנשים בני 20+ רוצים לכתוב על פעולה שהם מתכוונים לעשות בעתיד, הם יכתבו "אני יאכל\ירוץ\ישתה\ידפוק תראש\ישתין\יאמץ ילד אפריקאי

ישחה\יתחתן\יחזור בתשובה\יטוס לחלל"?!

 


אנשים שאומרים או כותבים "הייתה לי יום הולדת". בשביל זה הומצא עונש מוות.

אתם אומרים "יום הולדת שמח" נכון? אז יום ההולדת שלכם היה שמח???עצבני כלומר היה לכם יום הולדת והוא היה שמח???עצבניעצבני

 


כשנסעתי מאשדוד חזרה לאוניברסיטה אחרי הבחירות ביום רביעי סירבו לקבל את שובר הנסיעה שלי ונאלצתי לשם.

היתי במצב רוח קרבי אז התקשרתי לועדת הבחירות המרכזית בירושלים כדי לשאול וואט דה פאק (בנימה יותר מנומסת).

אחרי כמה בירורים ועוד כמה טלפונים לאנשים שהופניתי אליהם הם הוציאו הודעה מרוכזת מחודשת כן לקבל שוברי נסיעה חינם.

אז אני את הכסף שלי אמנם ביזבזתי, אבל אולי מישהו כן זכה לנסוע בחינם באותו יום.

פעם ראשונה שהייתי עדה לצדק קטן במדינה ועוד בנוגע לתחבורה ציבורית!

כמובן שהמצב היה יכול להשתפר עוד יותר אם היה נופל מטאור על משרדי רכבת ישראל, אבל אני יכולה לשמוח גם מדברים קטניםסבביקול

 



 

בשמחה ובששון, אני רוצה להודיע על כך שקיבלתי ציון למבחן הראשון שלי באוניברסיטה *100*

~תופי מרים, מדורות ובנות צעירות מחוללות בכיכר העיר~

אמנם בקורס במחשבים, כשהבחינה הייתה על אופיס. אבל זה 2.5 נקודות!

זה יותר מהמבחן בביולוגיה ש~נכנס לי לגוף בדיפוזיה, עשה סינפסה, שינה pH, עשה כמה קשרים ויצא בתנועות פריסטלטיות~

שאני ניגשת אליו מחרתיים.

 

אז כן, תקופת מבחנים ראשונה מתחילה לה באופן רשמי ביום א הקרוב. אני מקווה שילך לי בסדר, ואילנה לא תמצא אותי יושבת בתנוחה עוברית במקלחת שלנו באמצע הלילה, כשאני מדקלמת את הטבלה המחזורית כמו מנטרה.

 

בנימה זו-

 

 

 

נתראה ב15 בפברואר! (אלא אם כן יקרה איזשהו אסון טבע\ מלחמה גרעינית\ אני אקבל ציון ממש בנזונה וארצה להתלהב)

נכתב על ידי .yuls. , 25/1/2013 18:38   בקטגוריות סטודנטים, סוציופתיה, prepare your anus  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-26/1/2013 23:02
 



you can find yourself standing in the Hall of Fame


 








אני חושבת שזה שיר מאוד מוצלח, במיוחד בהשוואה לרוב המוחלט של המיינסטרים ("או בייבי  סקסי איי לאב יו יה יה בייביי").






בחיי שלפעמיים הייתי רוצה להיות בעלת השפעה וbig deal רק בשביל שאוכל להגן על האנשים היקרים לי מפני כל מיני חלאות,


שחושבות שרק בגלל שהם מעל מישהו (בעיקר הודות לייחוס משפחתי ולא לכישרון כלשהו), אז הם יכולים להרשות לעצמם הכל.


לשון חדה ונימוסים (שבהם הם רואים את הניגוד המוחלט אליהם) הם לא קלפים חזקים מספיק במקרים האלה (בחלק כן, ואני מתענגת על כל רגע).


אז עד שאשלוט בעולם או אנהל את חברת טבע (מה שיבוא קודם, אני לא קטנונית), אסתפק בלדמיין את עצמי דופקת את הראש שלהם בעמוד החשמל הקרוב ולאחל להם דלקת בדרכי השתן.


 


 





התמונות האומנותיות שצולמו על ידי אבא שלי היום בבוקר, וזכו להיקרא על ידי "ברד ירד אצלי בyard"




 


האוטו המקסים שלנו, שאני כמעט ולא נוהגת בו


(כי אני פחדנית, אבל גם כי הבחירה הייתה בין לעשות לי ביטוח לאוטו, לבין לשלוח אותי לרכוש השכלה אקדמאית)


 


ולמי שחשב שאני סתם מגזימה בנוגע לכמויות החול בבאר שבע:


ככה נראות הרצפות בכל רחבי העיר (טוב, לכל הפחות באוניברסיטה ובמעונות), כשבחוץ יורד גשם


 







 


ב-14.2 נהיה 4 שנים ביחד, ועדיין לא נמאס לנו האחד מהשנייה! yei us!



 




 


יש מישהו שהמטריה שלו -לא- נשברה בשבוע החולף?נבוך

נכתב על ידי .yuls. , 10/1/2013 20:23   בקטגוריות but baby, it's cold outside, סוציופתיה, לאב בייבי, לאב, בעלך לא נותן לך, אל תוציאי תסכול עליי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-10/1/2013 21:03
 



על הא ודא


דברים שלומדים באוניברסיטה:

1.       חוק השירותים הציבוריים- אם המכסה של האסלה סגור, יש לזה סיבה. אל תרים אותו. Ever.אוף

2.       קומת הכניסה לבניין היא לא בהכרח קומת קרקע או 1. לכן, אל תתפלא אם ביום השני שלך ללימודים אתה צריך להגיע לחדר 245,  

אז בצורה טבעית ונינוחה אתה עולה מידית קומה אחת במדרגות ומוצא את עצמך מול שלט "אתה בקומה 4".נבוך

3.       זה שהיא מדריכת ריקודי הבטן שלך בערב, לא מונע ממנה להיות מהנדסת אלקטרוניקה ביום-יום.

4.       משהו ספציפי לבן גוריון: אם חם בחוץ, יש חול. אם נעים בחוץ, יש חול. אם גשום בחוץ, יש עוד יותר חול.

 


 

קהילת ישראבלוג רועשת וגועשת בעקבות תחרות הציצים הידועה לשמצה.

יש לי הרבה מה להגיד בעניין, אבל אין לי כוח אפילו להתחיל לחשוב מאיפה לנסח את התגובה שלי. נתחיל ונראה מה יקרה...

אנשים שמכירים אותי יודעים שאין לי שום בעיה עם נושאי היחסים בינו לבינה, סקס וכיוצב'. עכשיו לגבי התופעה הנ"ל,

לדעתי זה לא מעיד על בטחון עצמי גבוה, וכשאני רואה את זה אני לא חושבת "איכ איזו מגעילה" כשבתוככי ליבי אני מקנאה באומץ שלה להציג את עצמה לראווה. לא. לא בתחרות הזאת, ולא בחיים שבחוץ.

אני מאמינה, שההפך, זה מעיד על חוסר בטחון ועל הצורך לחפש אישור מכלל הסובבים (בין אם זה במחמאות מילוליות ובין אם בציון מספרי שמדרג את בית-חרושת-לחלב העתידי שלה).

נכון, רובנו מחפשים אישור מהסביבה על המעשים שלנו והמראה שלנו, אבל יש הבדל גס בין להכנע לתכתיב אופנתי לבין להרים את החולצה

(אם היא בכלל הייתה עלינו מלכתחילה) לצלם ולשלוח אותה לדרכה הארוכה בעולם הוירטואלי. במיוחד כשמדובר בבחורות צעירות מדי (16?).

התגובה שלי תקפה לגבי 2 המינים, אני באמת מאמינה שלא הייתי נהנית גם מתחרות של ישבנים או בולבולים. פשוט משום מה, הצורך הנשי לחשוף ולהיחשף תופס חלק גדול יותר בנושא הזה.

 

נכון, אי אפשר להסתתר מסקס, וכנראה שגם אנחנו וגם אלה הצעירים מאיתנו יחשפו לתכנים לא הולמים בצורה כזו או אחרת, א

בל גם אם אני אישית מחזיקה בדיעה הזאת, אני לא אלך ואפעל בצורה אקטיבית כדי לזרוק עוד איזשהו חומר פרובקטיבי לרשת.

 

ובתגובה לאחד הפוסטים התומכים בנושא, גברים שנגעלים מהעניין הם לא בהכרח אימפוטנטים. נהפוכו,

הם כנראה מספיק בוגרים כדי להעריך חזה ואת הגוף הנשי מבלי להזיל ריר ולצעוק "יאי boobiesמאוהב" בכל פעם שהם נתקלים במחשוף. ואלה שכן,

ובכן, כנראה עדיין לא ראו מספיק, או לא זכו למספיק תשומת לב נשית בחיים שלהם (בין אם בחיים הבוגרים ובין אם בינקות).

 

אני מסכימה שבחורה בעלת בטחון עצמי סקסית יותר, אבל בצורה יותר מרומזת והרבה פחות וולגרית. אני מאמינה שלי באופן אישי יש בטחון עצמי (אחד שלקח לי זמן לא קטן לבנות אותו),

ומעולם לא הרגשתי צורך להשתתף בתחרות החולצה הרטובה, לשטוף את האוטו בביקיני, לרקוד על הבר, להסתובב על עמוד

או לשתף קהילה וירטואלית כלשהי בתצלום תקריב של הlady parts שלי. ואתם יודעים מה? אני לא מרגישה שאני מפספסת משהו.

 


 

הסרטון של ש"ס זו בושה למדינה. אני לא מאמינה שיש אנשים שהגו את הרעיון, אנשים שאישרו את הראיון ואנשים שהסכימו להוציא את הרעיון הזה לפועל. לפי הסרטון, מסתבר שההגדרה ההלכתית של "יהודי" הרבה יותר חשובה מטאקט, שיוויון בין האזרחים ועוד הרבה ערכים רבים מספור.

בנימה שלהם, חבל שלא קיים "כוכבית גיוס". אולי אז גם הם היו מקבלים צוי גיוס, והנטל לא היה נופל על שאר האזרחים (גם הגויים! אבוי!).

 

מזכיר לי, שתמיד בכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב עמדו כמה חרדים וביקשו תרומות, כי זה מעשה הרבה יותר לגיטימי מאשר ללכת לעבוד, למשל. הם היו גם מספיק חצופים לבקש מחיילים שעוברים שם. "אולי תרומה?" תמיד החזקתי את עצמי מלענות "אולי צבא?".

אבל היי, העיקר שהם יהודים, נכון? סטנדרטי

 

 



 

שבוע הבא יש לי את המבחן האוניברסיטאי הראשון שלי. ובסוף החודש מתחילה תקופת בחינת רשמית. מקווה שיהיה בסדר.

נכתב על ידי .yuls. , 9/1/2013 17:16   בקטגוריות הוצאת קיטור, סטודנטים, בחירות, ציצים. ציצים בכל מקום., כוכבית גיוס  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-9/1/2013 22:32
 



לדף הבא
דפים:  

35,859
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.yuls. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .yuls. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)