לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hollywood Material


mad world

Avatarכינוי:  .yuls.

גיל: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

11/2009

You and me could write a bad romance


בערך ביום רביעי שעבר הצטננתי. האף שלי נזל ונסתם לסירוגין, כשבין לבין הרגשתי חלקים מהמוח שלי מתפוצצים

וההרגשה הכללית הייתה, אם לומר בצורה יפה, צואה.

אך אבוי, לא יכולתי להרשות לעצמי להישאר בבית, לנוח ולהתבטל עד שהמחלה תיבהל מהעצלנות שלי ותברח.

לא ולא.

הייתי צריכה ללכת לבי"ס ובשעות הפנאי שלי ללמוד למתמטיקה (+ שיעור פרטי).

מתמטיקה, כידוע, אינה מקצוע חביב וכשצריכים ללמוד אותו באינטנסיביות,

 כשאת הראש ממלאת נזלת (מלבד המחשבות המלוכלכות שנמצאות שם תמיד).

 

בים רביעי אחרי השיעור הפרטי נפגשתי עם החבר השמן שלי, שניחם אותי והאכיל אותי בתרופות

(אמא שלו רופאה, יש לו גישה חופשית לכדורים. יאמי).

ביום חמישי קבענו שלא נפגש בגלל המבחן שהיה לי במתמטיקה ביום שישי,

הייתי צריכה ללמוד וידעתי שבמצב שהייתי בו יקח לי הרבה מאוד זמן לעשות זאת, ככה שיציאה לא באה בחשבון.

כמובן שעדיין הרגשתי קקי, הלימודים הוסיפו לתחושת הבאסה הכללית ואפילו הנזלת שלי הייתה עצובה שאנטושה נמצא באשדוד

ואני לא יכולה לראות אותו.

פתאום צלצול בדלת.

הוא בא לבקר אותי בהפתעה והביא לי שוקולדים! *__*

ישבנו אצלי בערך חצי שעה שבמהלכה הוא השקה אותי בתה רותח מכפית:

"בשביל סבתא" "בשביל סבא" "בשביל אנטושה" "בשביל נבחרת אוקראינה בכדורגל שלא עברה למונדיאל" וכו'.

 

אחרי שהוא הלך ניסיתי לחזור למתמטיקה, אבל התחשק לי יותר לדפוק לעצמי את הספר של בני גורן בראש,

 מאשר לפתוח אותו ולפתור תרגילים.

 

המבחן עצמו הלך סביר, אני חושבת שיהיה בסביבות ה70-80, שזה רחוק מלהיות מה שאני שואפת אליו,

אבל זה עדיין עדיף על הציון שקיבלתי פעם שעברה ~מגלגלת עיניים ועוברת נושא~.

 

כדי לשפר את הרגשתי פשטתי על חנות בגדים ובזבזתי להורים את הכסף,

אבל לפחות סוף סוף יש לי 2 זוגות מכנסיים במידה שלי, ולא כאלה שאני יכולה ללבוש ולהוריד מבלי לפתוח שום כפתור או ריצ'רץ'

או כאלה שהתחת שלי נראה בהם שטוח ומגיע עד הברך+-.

 


ביום שבת ההורים שלי הוציאו את השמיכות והכריות לאוורור.

אבא שלי נשכב בתנוחת עובר לנוח קצת, רק שהמיטה הייתה ריקה והיה עליה רק סדין, הוא היה נראה אומלל.

~אמא נכנסת לחדר ומסתכלת עליו~

אבא: אני מסכן.

אמא: אתה דפוק.

 

ההורים שלי גם עשו סדר בארון שלהם והוציאו את כל הבגדים מתקופת העלייה לארץ [אגב, היא הייתה לפני 12 שנים + כמה ימים],

שכבר מזמן לא עולים עליהם.

~אני מוצאת אצל אמא לשי צעיף שלאורך כל הקצוות שלו יש כדורי פרווה חומים~

אני: אמא, למה אוגרים מתים מחוברים לך לצעיף?

 

אחרי זה עשינו שיחת נקבות אני, אמא סבתא. דיברנו על זה שעוד פחות מחודש אני חוגגת 18 שנות קיום.

סבתא (לאמא): מה את מביאה לה?

אמא: כסף.

סבתא: לא! זה 18, את צריכה לקנות לה מתנה כדי שיישאר זיכרון.

אמא: ומה את קנית לי ל18?

סבתא: המ...בואי נראה.. את היית בת 18 ב1990...אה נו באותה תקופה ברית המועצות התחילה להתפרק,

המצב היה נורא, מה כבר יכולתי לקנות לך?!

 


מצבי כיום:

האף שלי עדיין עולה על גדותיו פה ושם, אבל הרבה יותר טוב משהיה.

אני תפוסה בטירופובוס בגלל שיעור ספורט שהיה אתמול.

הגעתי למשקל שבפעם האחרונה שהייתי בו הייתה בתחילת כיתה ח' אם זכרוני אינו מטעה אותי.

בקרוב אני חוקית.

 


LOL




לילה טוב.

נכתב על ידי .yuls. , 23/11/2009 23:26   בקטגוריות מחלה, לימודים, חבר שלי כפרע עליו, קומיקס, כשהנזלת עולה לראש  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-27/11/2009 13:23
 



אין לי כוח לצטט משיר בשביל הכותרת


המורה לביולוגיה, בתגובה לכל מיני משפטים הזויים שאנשים מהכיתה אמרו: אלוהים, תעזור לי.

אני: לא!

 


אנטון עבד כמה פעמים בפארק אתגרים באשדוד [שזה למעשה כמה מתקנים כמו קיר טיפוס, אומגה, פינת חי וכו'].

בשבת האחרונה המנהל שאל אם בא לו לשבת בפארק [הסגור] כמה שעות ולשמור שאף אחד לא יכנס- בתשלום.

אנטושה, מעצם היותו חייל בעל משכורת צבאית של 5 ₪ פלוס מינוס בחודש, הסכים.

ידעתי שיהיה לו משעמם שם אז אבא שלי הקפיץ אותי לפארק וביליתי עם השמן שלי את כל היום.

האכלנו בעלי חיים, ראינו סרט, חתול אכל לנו את כל הכריכים, ראינו צבים עושים את זה וכמובן הצטלמנו הרבה.

 

ילד קטן: למה אתם סגורים?

אנטון: שיפוצים.

ילד קטן: עד מתי?

החייל שבתוך אנטון פורץ החוצה: עד אוגוסט 10.

 


רצתי להגיד לאנטון שתליתי את התמונה שהוא הביא לי, בה מצויירים 2 חתלתולים.

אתם יודעים מה אמרתי?

"אה אנטון, תליתי את החתלתולים".

סדיסטי ביותר.

 


השבוע השכבה שלי יצאה לטיול שנתי אחרון באילת, אני ואילנצ'קה לא נסענו כי מישהו שם למעלה [השכנים?] החליט לברוא אותנו נשים,

וכל אי הנוחות ואי היציבות הנפשית המתלווה לזה פעם בחודש.

 

החלטנו לפצות את עצמנו ולנסוע למסע בזבוז כספים בתל אביב. וזה בדיוק מה שעשינו.

לפעמים אני מעדיפה כמות על פני איכות, ואמנם בזבזתי הרבה כסף

אבל קניתי הרבה דברים:

חולצה דקה ארוכה, חצאית גבוהה [כי במה אני פחות טובה מכל העולם ואחותו הלובשים את זה בכל זמן ובכל מקום?],

חגורת מותן, גרביונים ומגפיים שבמקרה הביאו לי ב100 ₪ פחות משתכננו <: .

תיאור המצב:

~אני מודדת מגפיים ומתאהבת בהם~

המוכר: הן עולות 250 אבל אני יכול להביא לך ב220.

אני [מתבאסת]: לא, אני צריכה לחשוב על זה.

המוכר: זה יקר לך?

~נורה דמיונית נדלקת מעל ראשי הענק~

אני: כן!

בסוף שילמתי 150.

 

כשטיילנו עם אילנה בתחנה המרכזית של תל אביב ועשינו את הסיבוב המיליון בערך,

נזכרנו איך פעם הינו בקניון באשדוד ואיזו מוכרת נטפלה אלינו [בעיקר לאילנה] והציעה לה לקנות תוספות שיער,

אז אילנה, בעודנו בורחות, צעקה למוכרת "לא, יש לי שיער!!".

 


ביום רביעי נסעתי עם אילנה הנהגת התורנית שלי ואנטושה השמן הקבוע שלי לחפש לי מקום לחגוג בו יומולדת.

 תכננתי לנסוע עוד קודם לכן אבל לא היה זמן וכבר באתי בגישה של  "בטח לא נשאר מקום ליום שאני רוצה

 ובסוף אני אחגוג את יום ההולדת שלי בחנייה".

אבל לא.

מצאתי מקום והכל נפלא.

 

אה והרגע גיליתי שעוד חודש בדיוק אני חוקית! אמאל'ה.


אוסף של תמונות:

 

סנוקר ומרינה

אני ואילנה

 

אני ושמן

 

 

פארק אתגרים

 

 

עז בקריז

 

אני בקריז

 

אנטון מוקסם מהגמל

 

הוא בא להאכיל אותו ואז התחיל להסביר משהו וביאס את הכבש המסכן שניסה בכל כוחו להגיע לאוכל

 



מחר 9 חודשים ביחד *___*

 


השאלתי ספרים ללמידת תאוריה, good luck to me.

 

נכתב על ידי .yuls. , 13/11/2009 12:11   בקטגוריות שופינג, פארק אתגרים, פינת חי, תל אביב, תל אביב, יום הולדת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-22/11/2009 23:21
 



Rusted from the rain


גשם * ____ *

 

יתרונות: בגדים חורפיים *לב*, אווירה נעימה, אפשר להתכרבל עם אנטושה ולהתחמם מהשומן שלו.

חסרונות: ללכת לבי"ס [שזה חיסרון בפני עצמו] ולהירטב כמו כלבים... או כל דבר אחר שנרטב.

 


 

מישהו חיפש "זרע מפלדה" והגיע לבלוג שלי.

תודה לנסטיה שהביאה אותי למצב הזה.

 

תגובות לתמונה של אנה וחבר שלה בפייסבוק.

דשה: אתם כאלה כוסים!

אני: אנה, היא קראה לכם ואגינות.

 

בתגובות לתמונה של אנה בפייסבוק:

אנה: אני איום לכל ילד.

אני: את איום לאינטליגנציה.

 

לאוניד: אין לי מה לעשות.

אנטון: תמצא חברה...

אני: ...ותעשה אותה.

 

שיחה במסנג'ר:

אני: מוחהחהחהחה

אנטון: מה זה אמור להביע? את נוהמת ואז צוחקת?

 

אני: יא כוסון.

אנטון: רגע, איך אומרים לבחורה- "כוסית" או "כוסונה"?

זה גרם לי להיקרע במשך כמה דקות ואז הוא בכוונה קרא לי "כוסונה" כמה פעמים.

שמן שכמותו.

 

שאלה: למה גבר חייב לקחת את אישתו לכותל יום לפני החתונה?

תשובה: כדי שתתרגל לדבר לקירות.

 

 


כמה נקודות מחיי:

 

היום יש יום הולדת לסבתא רבא שלי ואני הולכת לבלות זמן איכות עם המשפחה הקצת יותר מרוחבת שלי,

שכולל בתוכו בעיקר אוכל.

 

עברתי על תמונות מכיתות ח-ט והגעתי למסקנה שנראיתי כמו ילדת כאפות.

 

אני ואילנה חשבנו על איך בכיתה ח' הינו עושות הליכות וחושבות על זה שאין בחור בסביבה שאפשר לשים עליו עין

[או כל דבר אחר], ועכשיו אנחנו מוקפות בזכרים בני 20+. וזה נהדר.

 

רכזת השכבה [שהיא במקרה גם המורה שלי למתמטיקה] נישקה אותי.

זה לא היה בצורת הטרדה מינית אלא בתגובה לציון שקיבלתי בפסיכומטרי,

בחיים שלי לא ציפיתי לזה, אבל נו יש הפתעות בחיים.

 

אני לא יוצאת לטיול שנתי. אך אל תדאגו לי [לא שהייתם עושים את זה בכל מקרה],

אילנצ'קה, שגם כן לא יוצאת, מתלווה אליי למסע בזבוזים בתל אביב.

 


 

ולסיום, ברוח שפעת החזירים שפקדה את עולמינו בחודשים האחרונים:

 

צ'או

 

נכתב על ידי .yuls. , 1/11/2009 18:00   בקטגוריות גשם, ציטוטים, ציטוטים, הסיבה האמיתית לשפעת החזירים, קטגוריה אינפנטילית  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-2/11/2009 18:27
 





35,859
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.yuls. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .yuls. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)