Hollywood Material

"אם לחשוב על כל המדרגות המפותלות, המסתורין, היצורים והדברים המפחידים שאתה יכול להיתקל בהם בלי שום אזהרה, התחנה המרכזית בתל אביב ממש דומה להוגוורטס".

דיברנו על זה שבקרוב מגיעות רשמות חדשות.

"איך אני אמורה לחפוף מישהי חדשה? אני גרועה בתפקיד שלי... טוב, אתם יודעת מה אומרים: מי שלא מצליח – מלמד.

"3 שנים של זוגיות לא הולכות ברגל. הן גם עוברות במיטה"

ביום רביעי סיימתי מוקדם בצבא, אז החלטתי לעלות על האוטובוס שמגיע לתחנה המרכזית באשדוד ולא לבית שלי

כי היה לי שבוע קשה וזה מצריך טיפול חומרני בבזבוז כספים (ואחר כך אני נכנסת להלם "מה?! איך יש לי פחות מ100 ₪ בחשבון?!", פחח).

בכל אופן, התחדשתי ב2 זוגות עגילים מטופ טן (יום אחרי זה הלכתי גם עם ירדן לעזריאלי, בגלל המבצע של השני בחצי מחיר.

דפקתי את המערכת בכך שקניתי סט של 3. מוחהחהחה).

חוץ מזה קניתי לעצמי אודם וקליפס.

כשחזרתי הביתה גיליתי שחבילת הבגדים שסבתא שלי שלחה לי מאוקראינה הגיעה (כמעט- יום הולדת שמח לי!).

למרות שבפעמים הקודמות היו שם בגדים די הזויים, לא במידה שלי (גם קטנים עליי וגם גדולים עליי) ו/או לא משהו שאני אלבש ב60 השנים הקרובות,

הפעם היא קלעה בול בהכל חוץ מאשר בשמלה אחת שנורא גדולה עליי (והצבע החום שלה מדגיש את המראה שלה כשק שלבשתי על עצמי).

ואז גילינו שהיא למעשה שלחה 2 חבילות, השניה עוד לא הגיעה פשוט.

זה בסדר, יש לי זמן.

כשהראיתי לסבתא (השניה) שלי שקניתי אודם היא אמרה לי "אה, למה לא אמרת לי שאת רוצה? בואי", הובילה אותי במסתוריות לחדר האמבטיה שלה,

הוציאה כמות מסחרתי של אודמים ואמרה לי לבחור מה מתאים לי כי הם לא מוצאים חן בעיניה.

יצאתי מחדר האמבטיה הקסום הזה עם עוד 6 אודמים (שאחד מהם הוחרם אחר כך על ידי אמא שלי, אבל no hard feelings).

זה היה יום שטחי ונהדר. 

תכננתי שבמהלך היציאה בשישי, בדרך ליעד אני אעבור בכספומט, בגלל הפטפוטים עם אילנה כמעט פספסנו את הכספומט,

עד שאנטון הזכיר לי והפנה אותי אליו.

אנטון, מרוצה מעצמו: מה היה קורה אם לא הייתי מזכיר לך?

אני: אתה היית משלם.

אני יוצאת לתגלית בדצמבר-ינואר! 10 ימים! עם רוסים! וזה נופל על השנה החדשה!

 ואסור לנו לשתות! ולהם מותר!

ויהיה בנזונה!

עוד לא החלטתי איזה מכרסם הולם אותי יותר.

הסיבה האמיתית שבגללה דורין חתמה קבע: לעשות לי צמות.

ירדן משתחררת ביום חמישי הקרוב ואני מאמינה שאני עלולה לדמוע במהלך שתיית השחרור שלה.

די, זה כל כך עצוב ולא הוגן.

עוד 9 חודשים בול אני כבר אהיה בעיצומו של החפש"ש הנכסף,

עוד חודש ויום יש לי יום הולדת!

I walked across an empty land
I knew the pathway like the back of my hand
I felt the earth beneath my feet
Sat by the river and it made me complete

Oh simple thing where have you gone
I'm getting old and I need something to rely on
So tell me when you're gonna let me in
I'm getting tired and I need somewhere to begin

I came across a fallen tree
I felt the branches of it looking at me
?Is this the place we used to love

?Is this the place that I've been dreaming of

בייבי 3> 

אוגוסט 

So why don't we go
?Somewhere only we know

ניצנים, לפני שבועיים

Somewhere only we know