דברים מהשבועות הראשונים לסמסטר:
מרינה מדברת על טבעות אירוסין: כשזה עדין זה הרבה יותר יפה, זה אחד
המקרים בהם הגודל כן קובע.
אני: אה כן?
מרינה: כן, זה וזין.
כעבור כמה דקות, מרינה: כשזה גדול מדי זה פשוט נתקע בכל מיני מקומות.
אני, בחשדניסטיות:... על מה מהם את מדברת?...
רכבת ישראל סוף סוף הועילה בטובה לחבר את באר שבע עם ערים נוספות
בדרום, כי הם נזכרו שכנראה לא כולם גרים במרכז.
נסענו לנו עם ס', כשבאחת מתחנות הביניים קבוצה של 4 נשים רועשות
במיוחד, שחפרו כל הנסיעה, נזכרו שאבוי!
הרכבת עצרה בתחנה שלהן לפני כמה דקות
והדלתות כבר נסגרו!
הן אצו רצו ליציאה ופשוט התחילו לצעוק על הדלת: אעהאעעעעהה!
אני לס': קרה לך שצעקת "אעאעההה" על הדלת והיא נפתחה בגלל
זה?
אחר כך הן המשיכו לצרוח (על הקרון כנראה) שזו חוצפה! ואיך עושים דבר
כזה?! ושהרכבת בכלל לא עצרה בתחנה
(נכון, האנשים שעלו באותה תחנה קפצו לתוך רכבת נוסעת)
ועכשיו אין להן איך להגיע הביתה! עהאעהעהע! אבל מה עושים?! ואתם חצופים!
אחר כך ראינו שהן פשוט נשארות לצעוק על הדלת אז עברנו לקרון אחר.
הוצאתי את הפלאפון באחת ההפסקות: הייתה לי הודעה מאנטון והודעת ספאם
על משכנתא.
אנטון רשם לי "תהיי זהירה" בעקבות המצב הבטחוני, ובגלל שעוד
לא הספקתי לפתוח חדשות באותה שעה, חשבתי שאולי קרה עוד משהו, אז באתי לשלוח לו
"למה, מה קרה?"
ברגע האחרון שמתי לב שאני מקלידה את זה כתשובה לSMS
הספאם. אז המצב שכמעט נוצר הוא כזה:
ספאם: נשארו לכם יותר מ-8 שנים לשלם את המשכנתא שלכם??
אני: למה, מה קרה? (יש לקרוא עם טון ערסי קצת להגברת האפקט הקומי).
סיימתי לראות את 3 העונות של ויקינגס תוך פרק זמן קצר יחסית. עכשיו חיי חסרי תכלית.
לאלכסנדר לודוויג יש גוף שגורם ללסת שלי להשליך את עצמה לרצפה בכוח בלופים, אבל פרצוף של אהבל:
שבוע הבא הולך להיות מן הגיהנום. פעמיים מסיימים ב7 בערב ופעם אחת ב-8. הולי שיט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.