תמיד חשבתי שהיתרון היחיד בלגור בבאר שבע (מלבד אחוז החול באוויר, תענוג כשלעצמו), זה שגם אם קר לפחות אין גשם.
כשראיתי את התחזית לשבוע הקרוב לא ציינו שגם בבאר שבע יירדו גשמים.
נחשו מה? גם בבאר שבע יורדים גשמים. עם חול.
אני חושבת שהגשמים בפורים זה הניסיון של היקום להוריד את כמות התחפושות הזנותיות השנה.
אם כי במהלך השנים נכחתי לגלות פרחות עברו הסתגלות אבולוציונית והן עמידות במיוחד לקור, ושום כוח טבע לא ימנע מהן מללבוש את השורטס שמגיעים עד לאמצע התחת עם חולצת בטן. זה בלתי נמנע.
כמו ללדת בתיכון ולהפוך למניקוריסטית.
במהלך דיבורי הבוקר העצלים, בהם אנחנו מתעוררים ביחד, אני ממש חייבת לשירותים ודורשת מאנטון לשאת אותי למקום חפצי בידיו החסונות, סיפרתו לו שכשהייתי
קטנה היה לי סיר לילה בצורת צב.
מאוחר יותר באותו יום הינו אצלו בבית וההורים שלו הראו לנו תמונות של החיות שהם צילומו בטיולם בחולה. ביניהם צבים. אני כבר שכחתי מהשיחה של הבוקר (לא
אחראית למעשיי ודבריי בכלל ולפני 12בצהריים בפרט).
אנטון הסתכל עליי בחשדנות ואז לחש: אני מקווה שאת מתאפקת. זה גרר צחוק עצבני שגרר מבטים מופתעים מההורים שלו ומילמולים על שתן וצבים.
מזל שאנחנו כבר מלא זמן ביחד ואני כבר לא צריכה לנסות להרשים אף אחד.
מתארת ללאון את בחורת חלומותיו
לאון: שמעי, אם אני פוגש אותה עכשיו אני לוקח אותה לקופה.
אריאל כותב משהו על הלוח בכתב לא ברור.
המרצה: אל תדאגו, במבחן זה בפונט אריאל.
אני: אבל זה פונט אריאל.
אז... זה קרה
פרסמתי את התמונה בפייסבוק בצירוף משפט על כך שהתקופה האחרונה לא כ"כ טובה לצדיקים. אני לא בטוחה אם רוב הלייקים הגיעו בגלל השילוב החריף של הטרגדיה הפרטית שלי עם אקטואליה, או כי זה ממש מגניב שנושר מקש מהמקלדת.
זכרו, אם קר לכם- הפתרון הכי יעיל זה מעיל מעור פרחה 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.
