לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hollywood Material


mad world

Avatarכינוי:  .yuls.

גיל: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

הרפתקאות יוליה בדרך הביתה


כמו כל חייל בדרכו הביתה, רק רציתי קצת שקט בדרך הביתה מהצבא.

אבל העולם, מסתבר, רצה לבחון את הסבלנות שלי.

נתחיל מזה שהנהג היה נוראי, הוא NOOB לחלוטין, ולא רק שהוא לא ידע את המסלול (משהו שכבר זכיתי לחוות בתחילת השבוע),

גם בנהיגה עצמה הוא היה לא משהו (רוורסים זה קשה והעובדה שמנוע האוטובוס נכבה באחת התחנות, זה כנראה בסדר).

אז נכנסתי הביתה חצי שעה יותר מאוחר מבדרך כלל (כשאני עושה משמרת כמו היום).

 

החלק השני, והעוד יותר בלתי נסבל, היה הילד הקטן שיש מאחורי.

המשפחה הזאת פיספסה את האוטובוס הקודם בשניה וחצי, בגלל זה הם עלו לאוטובוס שאני עליתי עליו והתיישבו, איך לא, מאחוריי.

הילד ישב על הברכיים של האמא מאחורי המושב שלי (ליד החלון).

לא רק שכל הדרך הוא צעק, שר ועשה צלילים (וזכה להתעלמות מוחלטת מצד ההורים שלו),

הוא לא הפסיק לבעוט לי בכסא.

הקש ששבר את גב החיילת, היה כשהוא התחיל גם לתת לי כאפות בכתף.

פה כבר הסתובבתי למשפחה שלו כדי להגיד שירגיעו אותו כי זה כבר לא מצחיק (קו תל אביב-אשדוד, זה מרחק מכובד!),

והם, כביכול, ישנו.

אני לא באמת קונה את זה, כי הוא לא הפסיק להסתובב לה על הברכיים ולצרוח, ואם לי זה הפריע, אז לה, שהוא ישב עליה, זה לא?

ולא רק שלא הפריעה, היא גם נרדמה מבלי לנסות בכלל להגיד לו להיות בשקט?!

כאילו לעזאזל, זה האוטובוס הפרטי שלהם?!

 

ואז כשסוף סוף הם ירדו ואני הגעתי לתחנה שלי, צלעתי לי לאט הביתה, כמובן פספסתי את הרמזורים הירוקים.

כשהתקרבתי לכניסה לבניין שלי ראיתי שמבצבץ משהו בתיבת הדואר שלי, בדיוק באותו רגע מישהו יצא מהבניין,

לא מצא חן בעיניו שמבצבץ משהו (מתא הדואר של הדירה שלי!!!) אז הוא פשוט דחף את זה פנימה כשאני הושטתי יד להוציא את זה!

אני יודעת שזה משהו ממש שולי, ואולי ביום אחר היה יכול להיות משעשע, אבל כוסעמק, רציתי לתת לו אגרוף!

 

כל זה קרה בשעתיים האחרונות. כרגע אני בבית, מנסה להחזיר את טמפרטורת הגוף שלי מ13247248 מעלות למשהו קצת יותר סביר.

 

FML.

 

נכתב על ידי .yuls. , 20/6/2012 16:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רוקדת עם זאבים ב-21/6/2012 05:56
 



אאוץ'


לא חוויתי יותר מדי אכזבות בחיים אבל זה... ואו. לא ציפיתי.

זה כאילו שהכל היה מתוכנן ומסודר כבר הרבה מאוד זמן, ועכשיו... אין לי מושג.

 

[עדכון יותר ברור בהמשך, אני צריכה להבין מה הולך]

נכתב על ידי .yuls. , 11/6/2012 13:56   בקטגוריות אכזבה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .yuls. ב-13/6/2012 21:39
 



קורבנות אופנה


 


אני לא זוכרת מה היה הגורם הישיר שעורר את הטראומה שהדחקתי, אבל באחת הנסיעות הארוכות שלי מהבית לבסיס וההפך (כל יום במשך שנה ו9 החודשים האחרונים),

נזכרתי ב"אופנה" המחרידה שלפעמים נחתה על בנות בגילי וצילקה אותי עד יום זה לפחות.


 


אימו- הייתה תקופה, כשאני הייתי בערך בכיתות ח'-ט' שבה הרבה אנשים רצו להיראות אימו, קשוחים, אפלים ומשובצים עם אייליינר.

אני מודה, גם אני חטאתי קלות והושפעתי מהדבר הזה, אבל אצלי זה די הסתכם בקניית אולסטאר שחור, נעליים דמוי ואנס וכמה חולצות של האפי טרי

פרנדס.

זכיתי (בחירת מילה שקרית ונוראה) לראות אנשים שצובעים את עצמם בשחור בכל מקום שניתן לצבוע בשחור.

קונים אלפי אקססוריז של דברים "אלטרנטיביים" (מסתבר שסרטים מצוירים זה אלטרנטיבי), משובצים, ולרוב, יקרים להחריד.

כעבר שנה+ האופנה חלפה מאזורינו ולא הותירה אחריה אפילו פריט סקא אחד.


 

פייטים- פייטים זה נחמד. במידה. קטנה מאוד. אבל איפשהו בימי החטיבה העליזים (או הקשוחים, כפי שמתארת הפיסקה הקודמת) הבנות היקרות בסביבתי החליטו שפייטים זה טוב.

אפילו מעולה.

בכל מקום.

על כל בגד וחפץ.

גם על טרנינג.


נשבעת ביקר לי שיצא לי לראות כמה בנות שלכבוד שיעורי החינוך הגופני, קישטו את מכנס הטרנינג שלהן בחגורת פייטים נוצצת ומקסימה.

אני חושבת שזה השלב בו הראיה שלי התחילה להידרדר.

 


תופעת העגיל האחד- את זה באמת לא יכולתי להבין, והאמת היא שאני לא יודעת אם זו הייתה תופעה אזורית מצומצמת או כזו שפשטה וסחפה אחריה נפשות תמימות גם מחוץ לעיר שלי.

אני מדברת על בנות שהסתובבו עם עגיל שנדליר ענקי. אחד.

כשחזיתי במראה הזה בפעם-פעמיים הראשונות חשבתי "אוקיי בטח לא רואים את העגיל השני בגלל השיער" או "יכול להיות שהיא איבדה אותו בדרך",

אבל ככל שעברו הימים הבנתי שזה, מסתבר, מאוד IN.

כן, בנות הסתובבו עם עגיל ענקי אחד. אחד! האמת שזה דבר שחלף די מהר, אך ביני לבין עצמי אני עדיין תוהה אם זה גרם להן לנזק מתמשך בצוואר, עקמת או בעיות שיווי משקל.


 


מכנסיים בגזרה גבוהה (או: אני אתקע את החולצה במכנסיים, גם אם מדובר בטייץ)- לקראת סיום התיכון, האופנה של המכנסיים בגזרה הגבוהה נכנסה חזק.

אני מודה, יחסית לאחרות שציינתי הטרנד הזה לא נורא כל כך, ובשימוש נכון שלא מזיק לסובבים (בצורה של פגיעה פיזית, עיוורון וכיוצא בזה) אפילו די יפה.

אבל זה משהו שצריך להיזהר איתו. לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה ללבוש מכנסיים שמתחילים ברצפה, ממשיכים לתחת, עוטפים את הבטן ונגמרים איפשהו בין הפופיק לציצי,

להיראות טוב ולהמשיך לנשום ללא כל הפרעה. צריך מבנה גוף מסוים כדי ללבוש את זה (אין פה עידוד להפרעות אכילה, אלא דווקא להכנסה והוצאה בריאה של אוויר).

כמו שלא כל אחת יכולה להיראות נהדר בחצאית בגזרה מסוימת, סקיני או כל בגד אחר. ובכל זאת יקירה, אם כבר לבשת מכנס בגזרה גבוהה,

זה לא אומר שאת חייבת לדחוף לתוכו את החולצה הסופר צמודה/קצרה/ לא קשורה שלך (במיוחד כשמדובר בחולצת בית ספר!).

ואם את לובשת מכנס בגזרה רגילה או נמוכה, אז בטח ובטח שהכנסת החולצה לתוכו היא לא בגדר חובה. זה לא בהכרח נראה אלגנטי או אפילו טוב.

במיוחד, תיכוניסטית יקרה, כשאת מנסה לדחוף בכוח את חולצת בית הספר שלך מכיתה ז' לתוך פאקינג מכנס טייץ!




יכול להיות שהדברים השתנו, כי הרי עתיקה שכמותי, סיימתי תיכון לפני שנתיים. אבל רציתי לחלוק אתכם את החוויות המזוויעות שלי,

כי, היי, למה שרק אני אסבול מלראות את זה בעיני רוחי? פרח



עריכה:

 




 

  מגניב. מזכיר לי את הימים שהייתי ברשימת הבלוגים המומלצים כש"הומור רדוד, שליטה בעולם וכריסטיאנו רונאלדו" היה בשיאו.


אה במוצ"ש באוטובוס ראיתי מישהו שדחפה את החולצה לתוך טייץ בגזרה גבוהה,

כאילו שלא הספיקה העובדה שהציפורניים שלה [גם בידיים וגם ברגליים] היו בצבעי ניאון מגוונים, המשתנים מציפורן לציפורן

נכתב על ידי .yuls. , 4/6/2012 20:56  
105 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TuliTuli ב-28/6/2012 22:52
 





35,859
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.yuls. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .yuls. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)