שלומות בני אנוש.
מסתבר שלהתנתק לגמרי מהבלוג זה מעבר ליכולות שלי [למרות שהן על-אנושיות].
בכל מקרה, שבוע שעבר הייתי באילת עם אנטושל'ה השמן שלי.
בקצרה: הוא אכל לי את כל האוכל ונשרפתי ביד באוטובוס חזרה הביתה.
בקצת יותר ארוכה: הינו הים, בקינגס סיטי, במצפה התת ימי, ב3 מאנקיס ובמסעדה שבה טחנו בשר.
עד הערב חיינו על מנות חמות, אגוזים ואוויר לוהט [765 מעלות בצל בממוצע, זו אילת אחרי הכל].
כמה ימים לפני שנסעתי התראיינתי לעבודה כסדרנית בקולנוע.
וכשאני אומרת "התראיינתי" התכוונתי שהשארתי להם פרטים לפני 200 שנה בערך,
הם חזרו אליי ביום של המסיבת סיום, אמרו לי לבוא יום למחורת בבוקר וכשבאתי [במקום לישון] מילאתי שאלון על אדיבות.
כן.
ואז נכנסתי לשיחה קצרה והסבירו לי על התפקיד אבל עוד לא אמרו לי אם קיבלתי אותו או לא,
על סמך מה בדיוק הם מחליטים? אין לי שמץ.
אבל החזירו לי תשובה ביום ראשון [כשרק הגעתי לאילת] ואמרו לי לבוא למחרת לחפיפה.
בעייתי.
הייתי סופר נחמדה ומנומסת וביקשתי לבוא ביום אחר [לא אמרתי איזה, ואם הייתי מבקשת לבוא מחרתיים?]
ומי-שזו-לא-תהיה-שהתקשרה-אליי אמרה "או מחר או לעולם לא".
טוב, ביי.
מעניין אם היא אי פעם מילאה שאלון על אדיבות.
אז אני עדיין מובטלת. אני רוצה ללכת לעבוד דרך כוח אדם ולקפל איזה תחתונים או לצלם מסמכים כמה שבועות עד הגיוס,
אבל הבעיה הגדולה שלי היא השילוב בין מועד ב במתמטיקה שחל בשבוע הבא לבין האמא- האובססיבית למקצוע הזה- שלי.
אני כבר רואה בעיני רוחי [כי יש לי חזיונות ביצ'ס] את אמא שלי נלחצת מזה שאני הולכת לעבוד שבוע לפני מועד ב לשעתיים ביום ועושה מזה היסטריה.
ואחרי שעברתי יותר מדי ריבים כאלה, אני שמחה להודיע בחגיגיות שנשבר לי.
אני אלך לחפש עבודה אחרי מועד ב.
ייצא לי איזה יום וחצי של עבודה, אבל זה מה יש.
ואז ב19/8 גיוס לשנתיים מקסימות של משכורת שאפשר לנגב איתה את הטוסיק. קסום.
פינת הסבתא [תודו שהתגעגעתם]
באחת השבתות לפני כמה שבועות ההורים שלי הציעו לי ולאנטושה לנסוע איתם לסחנה,
בגלל שמדובר במספר שעות נסיעה צריך לקום ממש מוקדם.
אז אנטון כבר נשאר לישון אצלי בלילה משישי לשבת ונסענו מוקדם בבוקר.
~אחרי כמה ימים~
סבתא: אוי יוליצ'קה היה לי משהו שרציתי להגיד לך כבר כמה ימים וכל הזמן שכחתי.
אני: כן?
סבתא: ביום שבת כשנסעתם לסחנה מי הציע את המיטה שלך?
אני: אנטון, למה?
סבתא: אוי מצאתי משהו מ-מ-ש מעניין על המיטה שלך כשהייתם שם!
אני: מה מצאת על המיטה שלי? ~רעד פנימי~
סבתא: רציתי להגיד לך כבר הרבה זמן ושכחתי כל הזמן.
אני: מה מצאת?? ~פיק ברכיים~
סבתא: אוי זה היה כל כך מעניין!
אני: מה מצאת??? ~התנשמות~
היא: קיפודים.
~נפילת הלב לתחתונים~
אני: קיפודים?!?!
היא: כן, מסתבר שהוא סידר את צעצועי הקיפוד שלך על המיטה. זה היה כל כך יפה!
אני: ....
~מדמיינת קפיצה מקומה עשירית~
תמונות מאילת 2010:
מחרתיים נשף. ווהו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.
