אישה

שאלת שאלה נוקבת

חיפשת תשובה

לא בטוחה מה רצית לשמוע

אולי את מה שישחרר אותך

תפסת מרחק

בשבילי

כך אמרת

שאלת שוב את אותה שאלה

מה רצית שאענה?

התשובה שלך ברורה לי

היא מונחת בינינו כמו חרב פיפיות

מהשניה הראשונה

את המחיר הזה אינך מוכן לשלם

ואז שאלת אותי

שכבר כמעט ושילמתי

ואני נסוגתי אל עצמי מבולבלת

כואבת את חסרונך

אתה חי את חייך כאילו כרגיל

אם יש שם כאב הוא לא נראה מבחוץ

החיוך מכסה את הכל

ואני מפורקת כל כך

חיי מתפזרים לי מכאב לכאב

והסוף הצפוי דבר אחד אוכל לומר עליו בבטחון

הוא יהיה בודד.....

לא אוכל להקריב את הכל על המזבח

מתנדנדת בין אהבה לכעס

בין געגוע ותיסכול להערצה עיוורת

רוצה לזרוק את הכל ולפתוח ידיי אליך

אך ברור לי שאתקל בחומה

ולא אוכל לבוא בטענות

התשובה שלך ברורה מהרגע הראשון

ידעת מה יקרה

זיהית אותי בין ההמון

ולא ריחמת עלי

שבית אותי והותרת אותי עצובה

מתגעגעת כל כך

אוהבת מדי

כואבת בלי סוף

לשאלה הזו אין תשובה

היא תיוותר תלויה באוויר

לפחות בינתיים....