אישה

כמה מציף הרגש הזה שפועם בוורידיה

חזק וסוחף למחוזות דמיונותיה

בהם אתה שלה, אהובה הפרטי, המושלם

בהם היא איתך לאהבת עולם

שם מותר לה לחבק

לנשק

לאהוב

שם מותר לה לתת ולקבל מכל הטוב

הזה

שמציף בה גלי גלים של התרגשות

שמזמן נחלשו אל החוף

התפוגגו אל הקצף

ונעלמו אל החול

שם בדמיון היא איתך שוב במים

והם סוערים וסוחפים ומעירים אותה

שם היא שבויה בזרועותיך, באהבתך

במקום להיות שבויה במוסכמות וחרדות

שם היא בטוחה כל כך

רגועה כל כך

שלמה כל כך...

בעולם שלה

אתה עומד בפתח....