לאבד עניין בזמן ...

לפעמים אומרים שהכל עיניין של גורל בחיים ושיש לאנשים ׳מכתוב׳ מלמעלה.

היום הזה יכל להסתיים לגמרי אחרת ואולי בכלל לסיים לי את החיים.

אני הייתי מרוכזת, אני נשבעת. נסעתי לעבודה ותכננתי להתחיל את היום, השבוע בלחץ ובאינטסיביות המוכרת לי.

יצאתי מהחניה ורכב שלא עצר בעצור פגע בי, הסתחררתי בכביש בלמתי ואיבדתי שליטה ואני כרגע תקועה בתור קיר. מהמכסה מנוע שלי עולה עשן, מכל מקום צרחות של ״תצאי מהאוטו״, ״תכבי מנוע״ ואני לא באמת זוכרת מה עבר עלי באותם רגעים רק שראיתי קיר מולי והתפללתי שזה לא באמת קרה.

משם זה כבר סרט אחר, אני לבנה ורועדת סביבי מלא אנשים, אמא באה בריצה ואני מתחילה לעכל, לא באמת מצליחה.

הודעה לחבר, לחברה, לשותף, לאבא וכולם פשוט מדהימים.

הייתי יכולה למות.

הבעיה בבלמים שדחיתי חודש וסידרתי רק יומיים לפני זה, המזל שהוא פגע לי בסוף של הרכב ולא בדלת שלי, זה שהזכוכית לא התנגשה וברוך השם, אני בסדר בנתיים.

קצת בהלם, בהודיה גדולה.

ל.