הסיפור הזה כבר נמשך פחות או יותר חודש....

זה התחיל ביום קייצי באוקטובר, יצאנו לשחק כדורגל עם ביסקוויט, סר ניקולס, פרדי וישראל. שיחקנו לנו בתמימותנו בכדורגל, היה נחמד ושום דבר לא הכין אותנו לקראת מה שעמד לקרות לנו.

כעבור זמן מה, כשכבר החשיך והפרוז'קטורים האירו את מגרש הכדורגל המכונה "הייבורי", על המגרש עלו קבוצה של אנשים מבוגרים, לא אגזים אם אומר שהם בני שישים. הם שיחקו להם בשער אחד, ואנחנו בשער השני, הדבר הבא היה בלתי נמנע...

-"רוצים לשחק כדורגל???" הם שאלו אותנו. ואנחנו לא היססנו

-"כן!", צעקנו לעברם במחשבה שהולכים לנצח אותם   בקלילות.

הכל היה מוכן למשחק, היציעים היו מלאים (היו להם שני אוהדים שישבו על הספסל) והייתה הרבה התרגשות באוויר. התחלנו את המשחק, מהלך יפייפה שהסתיים בשער!!! 1-0 לנו משער של סר ניקולס. היינו שמחים אבל לא ידענו שזה יהיה השער האחרון שלנו במשחק...מכאן זה רק הלך והחמיר, במשחק קבוצתי של הזקנים פתאום היה 1-1 ואז 1-2 ..........1-7 1-8...

ללא ספק זה היה אחד הרגעים היותר משפלים שחוויתי בחיי, אך למרות הכל ידעתי שבעוד שבוע נחזור ל"הייבורי".

-"DIKAON32?" סר ניקולס קרא לי

-"כן" עניתי

-"נראה לך שהם אלופי ברית המועצות לשעבר?" הוא שאל אותי

-"יכול להיות...הכל יכול להיות..." עניתי לו בכנות

כעבור כמה זמן כשישבנו באחד היציעים ועשינו חשבון נפש, פרדי התפרץ ואמר

-"קיצר, אנחנו גרועים! הלכתי הביתה לראות פוקימון 6!" והלך, ישראל צחק עליו!

ואז התפזרנו לבתים בהבטחה שאנחנו הולכים לחזור ביום שישי הבא וללמד אותם לקח.

עבר שבוע, יום שישי הגיע. אנחנו באנו מלאי מוטיבציה לנצח!

הם כמובן זיהו אותנו, ובלי דיבורים מיותרים, התחלנו לשחק. המשחק הזה כבר התחיל טוב, במשך כחצי שעה התוצאה הייתה 0-0. ואז הבקענו! פרדי הבקיע שער. בהתקפה הבאה הם השוו...בסוף זה נגמר 10 -3 להם..

למרות גילם המופלג, הם רצו כל הזמן, וניצחו.

למרות הכל, בעוד שבוע אנחנו הולכים לנצח אותם!