החיים בלעדייך

מה זה אופטימיות בכלל? אנשים מגדירים בן אדם אופטימי בתור אחד שכל היום יש לו חיוך מטופש על הפרצוף, כל בוקר הוא מתעורר עם מצב רוח טוב, יש מישהו כזה בכלל? כאילו זה שיש אנשים שמכל דבר צוחקים וסתם מחייכים זה לא אומר לי שהם אופטימים.

בשבילי אופטימיות זה שקורים לך דברים רעים, נוראיים ואתה מחפש את הטוב, בוחר בחיים, באושר ולא בעצבות ובמוות, זה שיש אנשים שהחיים שלהם דבש והם שמחים זה לא אופטימיות מבחינתי, מה לעשות שהם לא חווים דברים קשים, יש להם יותר סיבות לחייך מלי.

אני רוצה לרואת שלבנאדם קורים דברים רעים ובכל זאת הוא קם בבוקר ומנסה למצוא את הטוב שביום, אז הוא ייחשב בעיניי אופטימי, ואני לא מדברת על הדברים הקטנים והמעצבנים שקורים לכל אחד מאיתנו, אני יודעת שלכל אחד יש בעיות, אבל יש רמות של קושי.

אז איך אפשר להגיד עליי שאני לא אופטימית? מה בגלל שאני לא באה לביצפר עם חיוך  מרוח על הפרצוף??! מה לעשות שאני נמצאת במקום עם אנשים שאני לא כל כך אוהבת, אז אני לא יכולה סתם לחייך, אבל אני מוצאת סיבות לחייך מידי פעם כשזה באמת אמיתי בשבילי, ועצם העובדה שאני קמה כל יום ומחפשת את הטוב, את האהבה, את הקרבה, את החברות זה בעיני אופטימיות כי יש לי עוד הרבה סיבות לא לקום, ולא לשמוח ולא לאהוב, והשנאה הזאת שמשטלת עליי כל יום מחדש ואני מנטרלת אותה בכל כוחי,נכון אני לא מצליחה לגמרי לסלק אותה ואנשים לא רואים את מה שמתחולל אצלי בלב אבל תאמינו לי שאני מנסה ואני גם מצליחה, כל בוקר מחדש.

אז אתם אלו שקוראים את מילותי, שאני חושפת בפניכם את האמת שלי, אני מקווה שאתם לא חושבים שאני בנאדם פסימי...