אנחנו בבית ספר היסודי שלמדנו בו, אני וכל המשפחה
אנשים חולפים על פנינו הלוך ושוב
כולם מתכוננים לטקס יום הזכרון
פתאום אתה מופיע מבין האנשים
ילד קטן, בן 3 או 4
אנחנו מחבקים אותך ומושיבים אותך איתנו
כל פעם על הברכיים של מישהו אחר
אני מתרגשת, מבולבלת ולא מבינה מה קורה
איך הגיוני שאתה כאן? ועוד בתור ילד ?
אני בוכה מרוב אושר ומנסה לנצל כל רגע איתך
אני מחזיקה אותך בין זרעותיי ומחבקת חזק חזק
מפחדת לעזוב אותך, שתעלם שוב
אני אומרת לך שאני אוהבת אותך
ואתה עונה לי בפרצוף מופתע ותמים של ילד:
"באמת? תמיד חשבתי שאת לא, גם אני אוהב אותך"
כל המשפחה ממשיכה להתלהב ממך ואתה ממשיך בשלך
מתנהג כמו ילד, לא מבין מה כולם רוצים ממך
הטקס מתחיל, אתה מדבר חזק ואנחנו מנסים להשתיק אותך
על הקיר כתובים השמות של החללים
בינהם השם שלך מופיע
הדבר מתעתע בי, אני מסתכלת על הקיר רואה את שמך חרוט
ואז מסתכלת בך, יושב מולי בדמותך כשהיית ילד קטן.
אני לא מבינה מה קורה ובורחת לאיזה חדר חשוך בביצפר
בוכה, נסערת, אנשים מסביבי לא מבינים מה קורה לי
אני נכנסת לאינטרנט וכותבת את השם שלך, אתה מת!!
זה כתוב , נהרגת בתאונת דרכים
ובכל זאת אתה יושב איתנו, עם המשפחה ומלא רוח חיים
בסוף מסתבר שזו איזה תופעה כזאת
שאתה חוזר לחיים בדמות הילד שהיית
חלמתי את זה לפני כמה שבועות בבוקר, ואמא שלי העירה אותי והפסיקה לי את החלום באמצע
ממש כעסתי עלייה, זה לא קורה הרבה החלומות האלה ואני מנסה לנצל כל רגע שאני רואה אותו
מוזר שחלמתי עליו דווקא בתור ילד קטן, בהתחשב בעובדה שהוא אחי הגדול...
המטפלת שלי די לחצה עליי לכתוב אותו היא אומרת שזה חשוב אז כתבתי...
__________________________________________________________________________________
קראתי עכשיו את החלום הקודם שכתבתי פה באתר, ופתאום נזכרתי שמה שהכי הפריע לי , מה שהכי כאב לי, זה שגם בחלום לא הצלחתי לגשת אליו , להראות לו את אהבתי והנה עכשיו בחלום הזה הצלחתי, אולי בגלל זה הוא הופיע בתור ילד, כנראה שרק ככה יכולתי לחבק ולנשק ולהרעיף את אהבתי, כי הרי עם ילדים זה תמיד יותר קל, ובמציאות כשהוא אחי הגדול, אף פעם לא הצלחתי לעשות זאת...
סתם ההבהרה הזאת העלתה לי חיוך על השפתיים שיהיה יום טוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
