smells like heroin feels like shit

לא פוזה.

לא סטיגמה.

לא וואנאבי.

אני.

וששום דבר ואף אחד לא יעז להגדיר אותי.

נושא חפור וחרוש.

BUT FUCK IT

אני אהיה שלמה או לא שלמה עם עצמי

גם עם אנשים אחרים לא יהיו שלמים איתי.

הוכחתי לעצמי והרבה אנשים הוכיחו לי שאין לי בעיה להתחבר לאנשים.

ההפף הגדווול.

לאנשים (רגילים) יש בעיה להתחבר איתי

אבל לי?

זה לא מזיז!

ואתם יודעים מה? עם באלי, אני אשנא את עצמי

אבל אני אתלבש- איך שבא לי.

אני אתנהג- איך שבא לי.

אני אסתובב- עם מי שבא לי.

יש לך בעיה?

חבל מאוד

כי אתה לא תשנה אותי.

אף אחד (חוץ ממני) לא ישנה אותי.

וזה פוסט החיזוק שלי לשנה הזאת.

Go bitch Go!!!!

הבנתי שיש לי הפרעת זעם.

עם אני עצבנית אני יוציא את זה בצורה הכי מגעילה והכי בוטה

בחברה הכי טובה שלי

AKA- הבת דודה שלי

מול כולם

פשוט אצרח. אפרוק. אתעצבן בלי בושה

מול כולם

והיא לא תתגונן

סבתא אמרה שאני השתניתי יותר מדי

שעם אומרים לי משהו קטן אני ישר

"עומדת בעמדת קרב ומתחילה להתקיף

את כל מי שמסביבי"

כנראה שהיא היחידה שיכולה להתגונן עם ככה.

למרות שלדעתי היא טועה, היא זאת שעושה את זה.

לאמא ואבא לא משנה. הם נכנעים.

חהחה. LOSERS

מה קרה לימים שבהם אתם הייתם צורחים עליי ואני בכיתי?

אני עדיין בוכה. הרבה.

לא בגללכם.

אתם רק משפילים ת'ראש ועוזבים את זה.

בסוף מי שהכי סובל זאת אני,

או בת דודה שלי?

אני כל כך לא בטוחה..