שורה אחרי שורה אני כותבת לך

רצון לבכות אך לא ניתן

המילים לעולם לא יספיקו

איחרת את המועד

כבר אין זמן

שום דבר לא יצליח לגרום לי להאמין בך ולך

שיקרת או פשוט לא אמרת

שברת את לבי

ואין בי הכוח יותר לשמור את הכל

לבי-נפרס כל כך הרבה פעמים וחזר

אך העובדה להיות ילדה לא רגילה

זה מצב נורמלי –בטוח

אבל העובדה שאפעם לא אמרת לי

אני חלק ממך הרי

מה לא?!

למה לעולם לא אמרת לי

מה זה כל כך קשה

3 מילים,אבא

למה לא אמרת לי!?

הם מילים אלו כל כך קשות

הורים רבים כל יום,זאת מציאות

אבל אין בי עוד כוח

לשאת יותר את המענק הכבד

אני פשוט לא מסוגלת

בבקשה תגיד לי לפני

לפני שתאחר לגמרי את המועד

אמרת לי שבמשפחה אין סודות

אז למה אתם משקרים לי כל הזמן

אני מתביישת בכם

לא מסוגלת להאמין יותר...

בבקשה עזבו נמאס לי מכם

זהו...אין בי כוח יותר....

מרוצים?!

אני יודעת מה תגידו...אני טנה והכל אבל למי אכפת אני חייבת לשתף מישהו