justDOIT

ככה - מה שדיברתי עליו אתמול - מחוק כרגע. כן, המטרה הזאת שהתחלתי לפעול לשמה - כרגע לא רלוונטית לי מסיבות שלא קשורות אליי. וזה כל כך מוריד לי את המוטיבציה להמשיך ולטרוח, למרות שאני אמורה לטרוח ככה בלי קשר. אבל זה מה שמראה לי כמה מטרה מול העיניים יכולה להניע אותך ולגרום לך להוציא הרבה יותר מעצמך.

כן אמא ואבא, אתם תתחרטו על הרגע שבו שללתם ממני את הדבר היחיד שהכניס לי ברק לעיניים וגרם לי לעשות דברים מועילים בבית. אפילו הציונים שלי עלו סעמק. באמא שלי אתם תתחרטו.

ועוד חדשות, הפעם טובות - יש מצב שביום שישי הזה אני אעשה לראשונה משהו מגניב. לא רוצה לדבר יותר מדי כי בזמן האחרון אני מתלהבת מדברים שטרם קרו ואז הם לא קורים.

אין לי מושג מה הייתי עושה בלי החברות הטובות שלי. אני יכולה לסמוך עליהן מכל בחינה, וחוץ מהן יש פה רק אנשים שאני לא קשורה אליהם, או אנשים שאני רוצה להיות קשורה אליהם ולא מצליחה. הן פשוט שומרות עליי שפויה בבית ספר האידיוטי הזה.

הזכרתי שאני בעצבים על ההורים שלי? בא לי את סבתא :(

אמא חזרה מלהקפיץ את אחותי לחוג, נכנסה לחדר שלי ואיימה שוב לזרוק את כל הדברים שעל הריצפה לפח. אחר כך אמרה שהיא הולכת לנוח כעשר דקות, כמו תמיד, ואז תכין רשימת קניות לחג. בינתיים אני צרכה לחפש באינטרנט מתכון לכבד עוף עם ריבת בצל. היא דווקא נחמדה במיוחד היום. אמא, לא הריבת בצל.

ועכשיו מה שאני עושה, פחות או יותר, זה להסתכל על הבלאגן שלי ולחשוב למה אין לי חבר. אין לי תשובה אז אני עוברת הלאה די מהר.

פתאום עלתה בי המחשבה לעשות משהו גדול. אני תמיד רוצה להתנדב, אבל לפעמים יש לי פרץ מוטיבציה לעשות משהו גדול בתחום - לגייס הרבה אנשים, לתרום בגדול, לשנות, להשפיע.

אני מאמינה שצריך להתחיל בקטן, אחרת אתה עסוק מדי בלחשוב על דברים גדולים שאין לך סיכוי להשיג, ובינתיים אתה לא עושה כלום והזמן עובר.

אז אני יכולה למשל להתנדב השבוע, לגשת לרכזת ההתנדבויות שאני בקשר טוב איתה ולהראות רצון לרכז התנדבות מסויימת, כלומר גם להיות אחת מהמתנדבים וגם לעשות מעבר לטובת העמותה - לגייס מתנדבים נוספים, לפרסם וכו'. כמו שתכננתי. במידה ואקבל הזדמנות כזאת, זה ייתן לי עוד כמה כלים - קשרים עם אנשים מארגונים כאלה, קשרים עם מתנדבים, "מוניטין" בתחום. משם אני יכולה לקחת יותר יוזמות, לעשות יותר דברים בעצמי, לגייס אנשים למטרות שונות. וככה זה גדל.

אבל בשביל זה צריך לבוא השבוע להתנדבות.

עכשיו אני יושבת וחושבת על הדברים האלה מול הבלאגן בחדר שלי, ולא מצאתי מתכון לכבד ולא קניתי חולצות בית ספר ולא עברתי תיאוריה. ואין לי חבר. אתם רואים על מה אני מדברת?

שלשום, יום שישי אחרי הצהריים, הייתי ממש יפה.

מעניין אם אני אי פעם ארגיש יפה גם בלי לשים אייליינר, עיפרון, צללית שחורה, צללית לבנה, צללית ורודה וצללית סגולה, מסקרה וסומק.

זה יצא ממש יפה, ותכננתי לבוא ככה לבית הספר היום אבל לא היה לי מספיק זמן בשביל זה.

אז ככה - היום היה היום הראשון בבית הספר. לפניו עשיתי כל מיני הכנות בראש של גישה חיובית, לבוא עם חיוך וכו'. בתכלס כשהגעתי בבוקר נזכרתי שעוד אין כמעט אנשים בבית הספר בתקופה הזו, אז שאין לי הרבה אנשים להרשים. טוב, אראה את הימים הבאים כתקופת אימונים.

עדכון סדר בחדר: סידרתי מגירה שמכילה את האיפור שלי, מסודר בקופסאות קטנות, ואת המכתבים מהצבא.

בארונית שמתי מחברות, ספרים וקלסרים.

עכשיו נותרו לי שלוש מגירות, ובלאגן לא מוגדר על השטיח. היה קל להפריד את האיפור, ולאסוף ביחד את המחברות, אבל עכשיו הגעתי לחלק של הדברים שלא נמצאים תחת כותרת אחת אחד עם השני, ואין לי מושג איך ואיפה לשים אותם, וממה להתחיל.

נראה לי שאני אעביר את האיפור לטואלט. מה שאומר לזרוק את כל הזבל שתקעתי בו.

למה אין באתר הזה בלוג בנות טוב וממוסד?

• החדר שלי כמעט מסודר (זה לא נראה ככה אז תאלצו להאמין לי), לא מובן מאליו בכלל
• עידן אמדי ואוהד שרגאי חמודים, גמר כ"נ מקבל את אישורי
• עצוב לדעת מעכשיו שאני לא אישן מספיק הלילה
• אין לי מושג מה אני לובשת מחר, שטחי ככל שזה יהיה
• בא לי שהאנשים שעכשיו בפולין יחזרו משם
• אוהד שרגאי ממש חמוד
• אני מגיעה מחר לבית ספר עם הגישה הכי חיובית והחיוך הכי גדול ואמיתי בעולם, וז*@# על כולם
• עוד שבועיים אני טסה!
• היתרון בשנת לימודים: אכילה מסודרת ובכמויות פחותות לאין ערוך מאלו שבחופש
• אופציה לעבודה ברביעי
• מרביעי חופש, רק שלושה ימים של "לימודים". נעבור את זה ביחד

זה אחד מהימים שלא תיכננתי מראש מה אני הולכת לעשות בהם, ואני פשוט יושבת/הולכת בבית בחוסר מעש וחושבת במה אני יכולה להועיל לעולם או לעצמי כרגע. תוך כדי הזמן עובר ומתבזבז.

כבר כמה חודשים אין לי את התחת לשבת ולקרוא ספר, מה שאני מאד מקווה שישתנה בשנת הלימודים.

אני ממש רוצה שהחדר שלי יהיה מסודר, אבל כל כך אין לי כוח לדאוג לזה.

נראה לי שמה שאני צריכה לעשות עכשיו זה ללכת לקנות קצת בגדים וילקוט לבית ספר. אומנם זה יכלול גם יציאה מהבית (החלק הטוב) והזעה (החלק הפחות טוב).

מאוחר יותר אני הולכת, בפעם הראשונה מזה זמן רב, להתנדב, ואז לרקוד. לפחות היום הזה לא יהיה חסר תכלית לגמרי.

צהריים טובים ורגועים :)

http://www.youtube.com/watch?v=_YtzsUdSC_I

*אני לא מפסיקה לחשוב עליו, אם היה ספק בקשר לזה.

איך לעזאזל מוסיפים פה וידאו לפוסט, פעם ידעתי.