את הפסטות המעולות, הסטייקים הרכים, הקוקטיילים והקינוחים המצויינים נאלצתי להשאיר מאחורי, אבל למרות שעברו כבר שבועיים אני עדיין נהנית מהחידוש שבזמינות המפנקת של ירקות טריים, תה צמחים מרענן וטבעול תירס לייט. בקרוב אני אתחיל להתגעגע.
לשרב הכבד ולשמש שזורחת עד שעות הערב המאוחרות אני כבר מתגעגעת. געגועים עזים וחסרי נחמה. טבלת ייאוש עד החלפת השעון והחמסינים הצפויים בארצנו טבועה בראשי ואני מסמנת בה איקס דימיוני ועליז עם כל יום שעובר ובינתיים אני הלומת חורף. ככה, כשהוא מגיע בפתאומיות- בלי עונות מעבר ובלי הכנה מוקדמת, זה אפילו יותר נורא. בימים הראשונים עוד נהניתי מהשיזוף של הכתפיים והזרועות והלכתי לישון עם גופיות לבנות שידגישו אותו, כמו שאני אוהבת, למרות שהיה לי קר ובעצם רציתי טרנינג. עכשיו גם השיזוף הולך ונעלם.
קשה לי להכניס את עצמי למצב פעיל. אני רק קוראת וקוראת וקוראת בגרגרנות כמעט לא בריאה. 2 ספרים מאז שחזרתי ואני באמצע של השלישי. קניתי את "ההסכם" של ג'ודי פיקו בנמל התעופה בדרך חזרה. דגתי אותו מהמדף היחידי שהכיל ספרים באנגלית: רק הוא ועוד אינספור ספרי דניאל סטיל. הבחירה היתה בלתי נמנעת. הספקתי לקרוא רק מספר עמודים בטיסה, אבל הם הספיקו בשביל לגרום לי לרצות להמשיך לקרוא גם על הקרקע. מצחיק- אף פעם לא קראתי ג'ודי פיקו. תמיד מיהרתי לפסול ואני אפילו לא יודעת למה. נטייה טיפשית כזאת- להסיק שאם משהו יותר מדי פופולארי אז הוא בטח לא יכול להיות איכותי, כשברור שזאת לא חשיבה הגיונית. עובדה- תראו את "האח הגדול".
מלבד הקיץ ושעונו המתקרבים כוללת רשימת העידוד שלי את פסח, ותכניות משמחות עם החברים והמשפחה, והעונה החדשה והמצוינת במיוחד של "הישרדות" האמריקאי, ו"עליזה בארץ הפלאות" של טים ברטון שעומד לצאת בקרוב אחרי אלוהים-יודע-כמה זמן שאני מחכה לו, ואייץ' אנד אם שעומד להיפתח והל יס- אני עומדת להדחף שם בין כל הפקאצות ואני גאה בזה.
אז יהיה בסדר.
ממליצה מאוד לראות את "ניין", אגב. היישר מתוכו- הנה ההתמכרות החדשה שלי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
