הבלוג של יול השניה |
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
פוסתמי של שבת בבוקר
ובשלב מסוים פשוט הפסקתי לנסות ולהסביר לעצמי למה פתאום לא בא לי לקרוא ולא בא לי לכתוב. דווקא היו לי יופי של הסברים- מלאי הגיון ומנוסחים היטב, אבל מה יעזרו ההסברים ולמה לנסות לכפות משהו שכדרכו של עולם אין ספק שיחזור?
והנה, מסתבר שהשעות האלה של שבת בבוקר בהן אני היחידה בבית שכבר ערה עדיין מגרות אצלי את בלוטות הכתיבה.
מול הקומקום הרותח אילתרתי קצת פילאטיס לצוואר ולכתפיים התפוסים וכמעט ריסקתי לעצמי את היד על המנורה של המטבח. מסקנה: הגיע הזמן לקנות כרית חדשה.
תה ירוק וללכת לכתוב. מקריאות הזעם הנעלבות של עוגת הבריוש-שוקולד המונחת על השיש התעלמתי. יהיה הרבה יותר כיף לאכול אותה אחר כך, על הספה, עם הקרוי בעל ותוך צפיה בשני הפרקים האחרונים של דקסטר. הבאים יהיו רק בספטמבר. אני לא יודעת אם נשרוד. העונה הרביעית היא ללא ספק המצוינת והחזקה ביותר עד כה. אני כה נרגשת ומחכה לשני הפרקים האחרונים שחלמתי בלילה שרוצח השילוש רוצה להרוג אותי. הוא נופף מולי בסכין המטבח שלנו ובדיוק כשכבר הייתי בטוחה שהלהב שלה עומד להכנס בי הוא תקע אותה בעצמו. כזה הוא רוצח השילוש- מפתיע ומופרע כלבבי.
נו יאללה, שיקום כבר, הקרוי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
