בוקר אחרי מעט שינה, הגוף טיפה רועד מהאלכוהול של אתמול (אני מקווה שזה מהאלכוהול).הבטן רכה וכואבת, הצוואר שפעם החזיק את הראש, כבר עייף.
חלילי צד ברקע יוצרים אווירה של שבת בבוקר, ואני לא מפסיק לחשוב.
לפעמים הייתי רוצה שהכל יראה תקין, שהכל ילך בזרם שוטף של אנרגיה, שהמחשבות וההגיון לא ישבשו לי את תהליכי החיים.
המון ממה שלמדתי בחיי היה בעיקר מלהקשיב לאנשים אחרים. העולם של הבחוץ, המציאות מחוץ למיקרוקוסמוס שלי, הביאה אותי להבנה שכל המנהגים שאנו לומדים, כל ההרגלים שאנו חוזרים עליהם, הם תוצר ישיר של חשיבה שהטמיעו בנו עוד מהיותנו ילדים.
"אין כסף!!", "אם לא תלמד לא תצליח". אני מניח שמה שהפך אותי למי שאני הייתה האמונה התת-עורית שקיימת בי, האופטימיות והאמונה בטוב הביאו אותי להבנה שאין בזה אמת. אם אני אחשוב שאין כסף כל הזמן, אחשוב על איך אני במחסור, איך אני לא משיג את הדברים שאני רוצה כי אין לי. אם אהפוך את המחשבה, "יש לי כסף, הוא מקיים אותי לכל מה שאני צריך", החיים יתחילו להראות אחרת. אהיה עסוק בלנסות להביא אליי את השפע מאשר להתבוסס בכמה רע לי שאין לי.
אני לא יודע מי קורא כאן, אני לא יודע מתי יראו את זה, אם בכלל. חברים משפחה מכרים או אנשים שסתם נכנסו לכאן במקרה.
אני מאחל לכם המון אהבה בחיים.
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה