ריח קטורת ממלא את המחשבה ויום הזיכרון מלווה אותי כל היום מרגע שקמתי. כשעשיתי כביסה וכשקראתי קצת באינטרנט.יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הכוונה היא לצה"ל, המשטרה, שב"ס, מג"ב, מכבי אש ולכל אותם אלה שמתו בהיום חלק מן המערכים שאמורים לספק לנו ביטחון ושקט בלילה, וברוך השם הם עושים את עבודתם. תמיד יש את החפפנים שאין להם זין לעשות שום דבר והם באו בשביל הפנסיה. אבל זה לא רק בצה"ל המשטרה מכבי אש מג"ב שב"ס וכו', זה בכל מקום שבו יש ישראלים שעובדים. חלק מהמתים, נפלו במהלך מלחמה או מבצע במטרה להגן על האדמה שאנו עומדים עליה היום. הם חירפו נפשם ונתנו את כל כוחם למען מדינה חופשית, ערכית, ברת שלום ורבת דעות. היום אנחנו מסתכלים על אמת אחרת לגמרי, האנשים האלה שמתו בעבור חיינו ומשפחותינו, אלה ממשפחותינו שחיללו את קדושת החיים למען מטרה של שלום. והיום בעידן התודעה עדיין אין מספיק אור שמש. ענני הזפת של המציאות עדיין מררים את חיינו כאילו היינו במצרים. עבדים למערכת קורסים תחת עומס בלתי ניתן לעצירה, או שמא הוא ניתן? תודה לכם לוחמים ותומכים שהגנתם על מדינת ישראל, שנתתם הכל עם עיקרון אחד בראש, שהמדינה הזו תגיע לגדולות ובגלל זה שווה לשמור עליה, הבית כאן המשפחה והחברים, הנופים והסיפורים הדומים, החוויות וההוויי, המגוון המטורף ובלתי פוסק הזה של ישויות, בני אדם, כל אחד מהם יכול להשיג לעצמו את הכל והם לא יודעים.
עכשיו אני נלחם, וחלק עמוק ממני מלווה בזיכרון.
תודה שוב, לא נשכח ונדאג שיזכרו לנצח.
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה