דמיינו כוס מים, תוסיפו לה תרכיז, והיא לא תיהיה כוס מים. היא תיהיה כוס מיץ או כוס של מים ותרכיז, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. אותו דבר לגבי בני אדם, תשפכו לו אמונות והוא יאמין. אם הוא יפקפק הוא יבדוק, אם לא פקפק, יאמין. הסיבה פשוטה, אף אחד לא הראה לי אחרת.
אז איך אתה מסביר את האמונה באלוהים? אותו דבר, רעיון ששפכו לתוכנו. לא אומר שהוא לא קיים, חלילה, אני מאמין באלוהים, אבל בואו נקח שניה אוויר ונהיה ריאליסטים. היהדות הולכת שנים אחורה, ראינו עם השנים ועם הידע והטכנולוגיה, שהזכרון שלנו אומר דברים כל פעם אחרת ונדירים האנשים שישחזרו סיטואציות ברמה מדוייקת, ואפילו את זה אין באמת אפשרות לבדוק מלבד להאמין להם. אז בואו קחו רעיון חדש, אבל הפעם זה רעיון שאתם יכולים לבחור לקחת או לא לקחת ולמה זה? כי אני נותן לכם את האופציה לבחור. למה לי לעשות את זה? הרי בחירה כאן לא תייצר לי "מכירה". אז האמת היא כזו, אני לא בא למכור כלום, אין לי מוצרים להציע לכם וגם לא חשבונית לתת לכם בסוף הפוסט. אני מאמין בטוב בבני אדם ומאמין שאנחנו מסוגלים לשנות, זו הסיבה לכל זה, אני אוהב את כולם כי לכולם מגיעה האהבה שלי כמו שלי מגיעה האהבה של כולם. היהדות במשך שנים מנסה להחדיר לנו למוח שיש לה מושג קלוש לגבי החיים, אבל העדפנו להתעלם, צנחנו. ועכשיו חזר עידן סימני השאלה כי עידן המודעות ישאר לנצח. איך אני מגשים את עצמי? מה זה להצליח מבחינתי? לאן הייתי רוצה שהחיים יקחו אותי?
טוב בכל מקרה לרעיון. הוא די פשוט אז בלי להתרגש שזה קצת מתמטיקה אבל זו הנוסחא האולטימטיבית ליקום כולו ווגם לריק שאחרי היקום, או שזה לא ריק? לכו תדעו. אז ככה:
אדם=כלב=פרה=עץ=פרח=אדם אחר=מים=חמצן=הליום=אטמוספירה=גלקסיות=חושים=מוזיקה=אוכל=לעצמו
לא כזה ברור שברמה הפיזית לא הכל מורכב אותו דבר שכן אנחנו לא באמת יודעים מכמה קטן מורכב העולם, אז נצא מנקודת הנחה שאי אפשר לומר את זה בוודאות שכל הנ"ל שונים. הרעיון האמיתי כאן הוא ההבנה של השיוויון. אם סבתא בישלה דייסה וחילקה לכולם אותו דבר השוויון הוא רק בצלחת ולא בין אדם לאדם. יש גדולים יותר, גדולים פחות, הקטע הוא שהנכד הקטן מבין שהוא אוכל פחות כי הנכדים האחרים גדולים יותר, הם מאידך ידאגו שלא ישאר רעב אפילו שקיבלו יותר ובמידת הצורך יתחלקו שכן סבתא היא בנאדם וגם היא עושה טעויות.
אני שואל את עצמי לפעמים איך ממשיכים מציאות מתסכלת כזו? למה לי לחיות בצורה הזו? זה לא שאין בה כלום, היא עשתה המון, אבל המון נזק. הפלסטרים מתחילים להגמר והגיע הזמן להוציא את החוט והמחט ולעצור את הדימום.
השיוויון הוא לא בין מולקולות, אלא השייויון בין החשיבות שיש לאדם בעולם לבין כל דבר אחר. כולנו נבארנו נוצרנו כאן בדרך כזו או אחרת, אנחנו יחד עם בע"ח, יחד עם הצמחים ויחד עם השמיים והכוכבים. אנחנו בע"ח היחידי בעל תודעה, לפחות כרגע או ממה שידוע לנו. בואו נשתמש במוח כדי לייצר פה חינוך איכותי יותר, תעשייה ירוקה יותר, עזרה ותמיכה הדדית. כל אלה אפשריים אם תשימו רק לרגע את הערך הפיזי בצד ותקשיבו למשמעות של הדברים. להקשיב לרוח לדוגמא =)
תחייכו תמיד
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה